תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
1הגדרותתיקונים: תשל״ד, תשמ״ח, תשס״ו, תשע״א־2
בפקודה זו –
”משטרת ישראל“ – חיל המשטרה שהוקם לפי פקודה זו;
”שוטר“ – מי שנמנה עם משטרת ישראל;
”משטרה“ – שוטר או שוטרים;
”המפקח הכללי“ – קצין המשטרה הבכיר הממלא אותה שעה תפקידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל;
”קצין משטרה בכיר“ – שוטר בדרגת סגן־ניצב ומעלה;
”פקודות משטרת ישראל“ – הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי שהוצאו לפי סעיף 9א;
”קצין שיפוט“ –
”קצין שיפוט בכיר“ –
”דן יחיד“ –
”עבירת משמעת“ –
”מפקד משטרת מחוז“ – קצין המשטרה הבכיר המפקד על המשטרה שבמחוז, לרבות שוטר או אדם אחר שנתמנה להיות מפקד המשטרה שבמחוז או בנפה או למלא תפקידיו של מפקד משטרת מחוז, כולם או מקצתם;
”מפקח“ – לרבות שוטר שהמלה ”מפקח“ היא חלק מתואר דרגתו, ולרבות ממלא מקום קצין;
”סמל“ – לרבות שוטר שהמלה ”סמל“ היא חלק מתואר דרגתו;
”שוראי“ – שוטר למטה מדרגת סמל שני;
”הממונה“ – הממונה על המחוז;
”שופט“ – שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;
”חוק המשטרה“ – חוק המשטרה, התשס״ו–2006;
”השר“ – שר המשטרה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
- חוק המשטרה, התשס״ו–2006 → חוק המשטרה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בפקודה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטרת ישראל“ – חיל המשטרה שהוקם לפי פקודה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוטר“ – מי שנמנה עם משטרת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטרה“ – שוטר או שוטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח הכללי“ – קצין המשטרה הבכיר הממלא אותה שעה תפקידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה בכיר“ – שוטר בדרגת סגן־ניצב ומעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות משטרת ישראל“ – הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי שהוצאו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט בכיר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דן יחיד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת משמעת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקד משטרת מחוז“ – קצין המשטרה הבכיר המפקד על המשטרה שבמחוז, לרבות שוטר או אדם אחר שנתמנה להיות מפקד המשטרה שבמחוז או בנפה או למלא תפקידיו של מפקד משטרת מחוז, כולם או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – לרבות שוטר שהמלה ”מפקח“ היא חלק מתואר דרגתו, ולרבות ממלא מקום קצין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמל“ – לרבות שוטר שהמלה ”סמל“ היא חלק מתואר דרגתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוראי“ – שוטר למטה מדרגת סמל שני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על המחוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט“ – שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשטרה“ – {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|חוק המשטרה, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשטרה.פרק שני: ארגון, תפקידים וסמכויות
2הרכב משטרת ישראל
במשטרת ישראל יהיו קציני משטרה בכירים, מפקחים, סמלים ושוטרים אחרים, הכל כפי שיורה השר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במשטרת ישראל יהיו קציני משטרה בכירים, מפקחים, סמלים ושוטרים אחרים, הכל כפי שיורה השר.3תפקידי המשטרה
משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש.4סמכות כללית של שוטרים
לכל שוטר יהיו כל סמכות, חסיון וחסינות הכרוכים במשרת שוטר לפי כל דין, ויטול על עצמו כל תפקיד ואחריות הכרוכים בה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לכל שוטר יהיו כל סמכות, חסיון וחסינות הכרוכים במשרת שוטר לפי כל דין, ויטול על עצמו כל תפקיד ואחריות הכרוכים בה.4אחשש ממשי לפגיעה חמורה – סמכות ואחריותתיקונים: תשס״ה, תשע״ב
(א)מצא שוטר כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, רשאי הוא –
(1)להורות לכל אדם הנמצא באזור או במקום שבו קיים החשש האמור, הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת הפגיעה, ובכלל זה להורות על מניעת גישה לאזור או למקום, או יציאה ממנו;
(2)להורות לגוף הצלה, כהגדרתו בסעיף 90א, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו על פי כל דין;
(3)לצורך הצלת הנפש או הרכוש –
(א)להיכנס לכל מקום שהכניסה אליו נדרשת באופן חיוני ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שהשוטר זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום והודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, ביקש את הסכמתו לכניסה והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא יחולו אם נוכח השוטר לדעת כי לא נמצא איש במקום;
(ב)לעשות כל פעולה הדרושה באופן חיוני, ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע פעולה כאמור.
(ב)שימוש בסמכויות כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת, באישור קצין משטרה.
(ג)לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) (בסעיף קטן זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
(2)בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות סעיפים 25 ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
(ד)פעל אדם, בלא שכר, בהתאם להוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 90ד – יראו אותו כמתנדב כהגדרתו בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ויחולו עליו הוראות פרק י״ג לאותו חוק.
(ה)האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 25 → פקודת הנזיקין #סעיף 25
- ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין #סעיף 28
- בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 287
- פרק י״ג לאותו חוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מצא שוטר כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לכל אדם הנמצא באזור או במקום שבו קיים החשש האמור, הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת הפגיעה, ובכלל זה להורות על מניעת גישה לאזור או למקום, או יציאה ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לגוף הצלה, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 90א|בסעיף 90א}}, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו על פי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} לצורך הצלת הנפש או הרכוש –
{{ח:תתתת|(א)}} להיכנס לכל מקום שהכניסה אליו נדרשת באופן חיוני ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שהשוטר זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום והודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, ביקש את הסכמתו לכניסה והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא יחולו אם נוכח השוטר לדעת כי לא נמצא איש במקום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעשות כל פעולה הדרושה באופן חיוני, ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע פעולה כאמור.
{{ח:תתת|(ב)}} שימוש בסמכויות כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת, באישור קצין משטרה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) (בסעיף קטן זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
{{ח:תתת|(2)}} בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 28|ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.
{{ח:תת|(ד)}} פעל אדם, בלא שכר, בהתאם להוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיף 90ד}} – יראו אותו כמתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 287|בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג|פרק י״ג לאותו חוק}}.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.4בסמכות דרישת ידיעות ומסמכיםתיקונים: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־3, ק״ת תשפ״ו־4
(א)לשם אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, הנדרשים בשל פעולות האיבה, רשאי שוטר לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות מידע ביומטרי ונתוני זיהוי שהופקו מהם, מידע רפואי, מידע גנטי ודגימה ביולוגית, אם שוכנע כי הידיעה או המסמך דרושים כדי לספק זיהוי, אימות או איתור כאמור ברמת הוודאות הנדרשת; לעניין זה רשאית משטרת ישראל להסתייע בכל אדם, ובכלל זה באדם מטעם משרד הבריאות.
(ב)אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, והכול אם הם נדרשים בשל פעולות האיבה.
(ג)בסעיף זה –
”דגימה ביולוגית“ – לרבות עצמות, שיער, נוזלי גוף, רקמות וסוגי תאים;
”מידע ביומטרי“ – תצלום וכן טביעות אצבע, לרבות טביעות כף יד;
”מידע גנטי“ – כהגדרתו בחוק מידע גנטי, התשס״א–2000;
”מידע רפואי“ – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996;
”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
”פעולות האיבה“ – פעולות האיבה שאירעו בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026).
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה מיום 1.3.2026 עד יום 28.4.2026):
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק מידע גנטי, התשס״א–2000 → חוק מידע גנטי
- בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996 → חוק זכויות החולה
- בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995 → חוק המחשבים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.3.2026 עד יום 28.4.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} לשם אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, הנדרשים בשל פעולות האיבה, רשאי שוטר לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות מידע ביומטרי ונתוני זיהוי שהופקו מהם, מידע רפואי, מידע גנטי ודגימה ביולוגית, אם שוכנע כי הידיעה או המסמך דרושים כדי לספק זיהוי, אימות או איתור כאמור ברמת הוודאות הנדרשת; לעניין זה רשאית משטרת ישראל להסתייע בכל אדם, ובכלל זה באדם מטעם משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, והכול אם הם נדרשים בשל פעולות האיבה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דגימה ביולוגית“ – לרבות עצמות, שיער, נוזלי גוף, רקמות וסוגי תאים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע ביומטרי“ – תצלום וכן טביעות אצבע, לרבות טביעות כף יד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע גנטי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי|בחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה“ – פעולות האיבה שאירעו בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026).5תפקידים של שוטריםתיקונים: תשס״ה, תשפ״ד־4
במיוחד, ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 4 ו־4א, יהא מתפקידו של כל שוטר –
(1)לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
(2)למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים;
(3)ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים, וכן על הפרות תעבורה כהגדרתן בחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024;
(4)לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע;
(5)לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024 → חוק הפרות תעבורה מינהליות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במיוחד, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 4א|ו־4א}}, יהא מתפקידו של כל שוטר –
{{ח:תת|(1)}} לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
{{ח:תת|(2)}} למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים;
{{ח:תת|(3)}} ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים, וכן על הפרות תעבורה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|בחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024}};
{{ח:תת|(4)}} לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע;
{{ח:תת|(5)}} לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור.5אהזדהות שוטרתיקונים: תשנ״ז
(א)שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.
(ב)שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.
(ג)שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
(ד)שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.
(ה)חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ד) לא תחול אם –
(1)מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות;
(2)מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר.
(ו)חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.
{{ח:תת|(ג)}} שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
{{ח:תת|(ד)}} שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ה)}} חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ד) לא תחול אם –
{{ח:תתת|(1)}} מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות;
{{ח:תתת|(2)}} מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר.
{{ח:תת|(ו)}} חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.6הגנה לשוטר שפעל מכוח כתב הרשאהתיקונים: תשנ״ד־2
(א)הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים, נגד שוטר על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט או מאת ראש ההוצאה לפועל.
(ב)הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט או בידי ראש ההוצאה לפועל, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק־דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל.
(ג)אין צורך להוכיח את חתימתו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל, אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה.
(ד)האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל תרופה שהתובע זכאי לה נגד הרשות שנתנה את הצו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים, נגד שוטר על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט או מאת ראש ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט או בידי ראש ההוצאה לפועל, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק־דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} אין צורך להוכיח את חתימתו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל, אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל תרופה שהתובע זכאי לה נגד הרשות שנתנה את הצו.7מינוי לתפקיד של קצין משטרה בכיר
השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו.8שימוש בסמכויות של דרגה נמוכה יותר
שוטר רשאי להשתמש בכל סמכות מהסמכויות הנתונות לשוטר בעל דרגה נמוכה משלו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוטר רשאי להשתמש בכל סמכות מהסמכויות הנתונות לשוטר בעל דרגה נמוכה משלו.8אמינוי המפקח הכללי של משטרת ישראלתיקונים: תשמ״ב
המפקח הכללי של משטרת ישראל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת השר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הכללי של משטרת ישראל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת השר.8בכפיפות משטרת ישראלתיקונים: תשפ״ג
(א)משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה.
(ב)השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה.8גהתוויית מדיניות ועקרונותתיקונים: תשפ״ג, תשפ״ג־2
(א)השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ההוראות הכלליות שבסעיף 9א(א) ומימוש כלל סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, וההוראות לפיו, וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
(ב)השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לכנס, על המדיניות שהתווה; השר יפרסם את המדיניות שהתווה באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ההוראות הכלליות {{ח:פנימי|סעיף 9א|שבסעיף 9א(א)}} ומימוש כלל סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, וההוראות לפיו, וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
{{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לכנס, על המדיניות שהתווה; השר יפרסם את המדיניות שהתווה באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.8דהתוויית מדיניות בחקירותתיקונים: תשפ״ג, בג״ץ 8987/22
(א)השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות.
(ב)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, ואין בהן כדי לגרוע מחובתה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה כאמור בסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(סעיף 8ד בוטל בבג״ץ 8987/22):
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 59
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סעיף 8ד בוטל בבג״ץ 8987/22):}}
{{ח:תת|(א)}} <s>השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות.</s>
{{ח:תת|(ב)}} <s>אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, ואין בהן כדי לגרוע מחובתה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 59|בסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.</s>8השמירת סמכויותתיקונים: תשפ״ג
אין בהוראות סעיפים 8א עד 8ד ו־9 כדי לגרוע מסמכויות השר לפי כל דין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיפים 8א עד 8ד}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}} כדי לגרוע מסמכויות השר לפי כל דין.9תפקיד המפקחתיקונים: תשפ״ג
המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה, והכול בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר כמפורט בסעיפים 8ג ו־8ד.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה, והכול בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8ג|בסעיפים 8ג}} {{ח:פנימי|סעיף 8ד|ו־8ד}}.9אהוצאת פקודות משטרת ישראלתיקונים: תשמ״ח
(א)המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לענין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן – הוראות המשטרה).
(ב)המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א) (להלן – פקודות המטה הארצי).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לענין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן – הוראות המשטרה).
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א) (להלן – פקודות המטה הארצי).9בפרסום פקודות משטרת ישראלתיקונים: תשמ״ח, תשע״ז־2, תשפ״ג
פקודות משטרת ישראל יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, ותוקפן – ממועד פרסומן באתר האינטרנט; ואולם, לא תפורסם פקודה מסוימת אם סבר המפקח הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי אין לפרסמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פקודות משטרת ישראל יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, ותוקפן – ממועד פרסומן באתר האינטרנט; ואולם, לא תפורסם פקודה מסוימת אם סבר המפקח הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי אין לפרסמה.9גדין פקודות משטרת ישראלתיקונים: תשמ״ח
(א)לענין פקודה זו רואים את פקודות משטרת ישראל כדינים.
(ב)היתה סתירה בין הוראות המשטרה ובין פקודות המטה הארצי – עדיפות הוראות המשטרה; היתה סתירה בין פקודות המטה הארצי ובין פקודה אחרת – עדיפות פקודות המטה הארצי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין פקודה זו רואים את פקודות משטרת ישראל כדינים.
{{ח:תת|(ב)}} היתה סתירה בין הוראות המשטרה ובין פקודות המטה הארצי – עדיפות הוראות המשטרה; היתה סתירה בין פקודות המטה הארצי ובין פקודה אחרת – עדיפות פקודות המטה הארצי.10סמכויות המפקח הכלליתיקונים: תשפ״ו־2
המפקח הכללי רשאי –
(1)לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל, ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור;
(2)להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי־יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;
(3)למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצין משטרה בכיר שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים או סיבה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הכללי רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל, ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור;
{{ח:תת|(2)}} להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי־יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;
{{ח:תת|(3)}} למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצין משטרה בכיר שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים או סיבה אחרת.פרק שני1: מערכות צילום מיוחדות
סימן א׳: כללי
10אהגדרות – פרק שני1תיקונים: תשפ״ד־2
בפרק זה –
”גוף ציבורי“ – אחד מאלה:
(1)רשות תביעה שיש לה סמכות לגבי עבירות כאמור בסעיף 10ז(א) או 10יב(א);
(2)המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, לשם מילוי תפקידה לפי פרק רביעי 2;
(3)גורמים אלה בצבא הגנה לישראל: המשטרה הצבאית, היחידה לחקירות פנים ומערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז;
(4)שירות הביטחון הכללי;
(5)הרשות להגנה על עדים;
(6)יחידת הפיקוח כמשמעותה בסעיף 11 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006;
(7)יחידת ההתערבות והליווי המרכזית או היחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים, שסוהריהן הוסמכו לפי סעיף 95ב(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 – לעניין מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם;
(8)גוף ציבורי אחר שקבע, בצו, שר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת;
”גורם מאשר“ – קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת ניצב משנה ומעלה;
”הכללה של התראת זמן אמת“ – מתן הוראה למערכת צילום מיוחדת לשם קבלת התראה בזמן אמת בעת זיהוי חפץ מסוים במקום המצולם על ידה;
”הפעלה“ – צילום באמצעות מערכת צילום מיוחדת;
”מערכת צילום מיוחדת“ – מערכת המורכבת ממצלמה אחת או יותר, שמתקיימים לגביה שני אלה:
(1)המערכת כוללת מעבד ממוחשב, המאפשר אגירה ועיבוד של נתונים או של תמונה;
(2)המערכת בעלת יכולת טכנולוגית לזיהוי חד־ערכי של חפץ בזמן אמת וכך מאפשרת להתחקות או לבלוש אחר אדם;
”מצלמה“ – מיתקן אופטי לתיעוד חזותי באמצעות צילום;
”מצלמה מיוחדת ניידת“ – מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת על גוף שנע במרחב והפעלתה מתבצעת תוך כדי תנועה;
”מצלמה מיוחדת נייחת“ – מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת בחיבור של קבע למקום מסוים ואינה ניידת;
”פשע חמור“ – פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר, ופשע המנוי בתוספת הרביעית;
”קצין מוסמך“ – קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת תת־ניצב ומעלה;
”שימוש טכנולוגי“ – אחזור מידע, עיבוד מידע, בדיקת תמונה וזיהוי חד־ערכי של חפץ, בזמן אמת או בדיעבד, והכול באמצעות יכולת טכנולוגית של מערכת צילום מיוחדת.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 11 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006 → חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין #סעיף 11
- סעיף 95ב(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 → פקודת בתי הסוהר #סעיף 95ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשות תביעה שיש לה סמכות לגבי עבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10יב|או 10יב(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, לשם מילוי תפקידה לפי {{ח:פנימי|פרק 4-2|פרק רביעי 2}};
{{ח:תתת|(3)}} גורמים אלה בצבא הגנה לישראל: המשטרה הצבאית, היחידה לחקירות פנים ומערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז;
{{ח:תתת|(4)}} שירות הביטחון הכללי;
{{ח:תתת|(5)}} הרשות להגנה על עדים;
{{ח:תתת|(6)}} יחידת הפיקוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(7)}} יחידת ההתערבות והליווי המרכזית או היחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים, שסוהריהן הוסמכו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 95ב|סעיף 95ב(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} – לעניין מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם;
{{ח:תתת|(8)}} גוף ציבורי אחר שקבע, בצו, שר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת ניצב משנה ומעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכללה של התראת זמן אמת“ – מתן הוראה למערכת צילום מיוחדת לשם קבלת התראה בזמן אמת בעת זיהוי חפץ מסוים במקום המצולם על ידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה“ – צילום באמצעות מערכת צילום מיוחדת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת צילום מיוחדת“ – מערכת המורכבת ממצלמה אחת או יותר, שמתקיימים לגביה שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המערכת כוללת מעבד ממוחשב, המאפשר אגירה ועיבוד של נתונים או של תמונה;
{{ח:תתת|(2)}} המערכת בעלת יכולת טכנולוגית לזיהוי חד־ערכי של חפץ בזמן אמת וכך מאפשרת להתחקות או לבלוש אחר אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצלמה“ – מיתקן אופטי לתיעוד חזותי באמצעות צילום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצלמה מיוחדת ניידת“ – מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת על גוף שנע במרחב והפעלתה מתבצעת תוך כדי תנועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצלמה מיוחדת נייחת“ – מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת בחיבור של קבע למקום מסוים ואינה ניידת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פשע חמור“ – פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר, ופשע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת תת־ניצב ומעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש טכנולוגי“ – אחזור מידע, עיבוד מידע, בדיקת תמונה וזיהוי חד־ערכי של חפץ, בזמן אמת או בדיעבד, והכול באמצעות יכולת טכנולוגית של מערכת צילום מיוחדת.10בהצבה והפעלה של מערכות צילום מיוחדות ושימוש בהןתיקונים: תשפ״ד־2
משטרת ישראל לא תציב ולא תפעיל מערכת צילום מיוחדת ולא תעשה בה שימוש טכנולוגי, אלא בהתאם להוראות לפי פרק זה, ולאחר שנקבעו לגבי סוג מסוים של מערכת צילום מיוחדת תקנות לפי סעיף 10כג(א).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משטרת ישראל לא תציב ולא תפעיל מערכת צילום מיוחדת ולא תעשה בה שימוש טכנולוגי, אלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ולאחר שנקבעו לגבי סוג מסוים של מערכת צילום מיוחדת תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10כג|סעיף 10כג(א)}}.10גצילום אדם ברשות היחידתיקונים: תשפ״ד־2
(א)מצלמה מיוחדת נייחת תופעל באופן שלא מצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.
(ב)מצלמה מיוחדת ניידת תופעל באופן המיועד לצלם מקום ציבורי או דרך ציבורית כהגדרתם בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977, וככל האפשר לא תצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 34כד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מצלמה מיוחדת נייחת תופעל באופן שלא מצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.
{{ח:תת|(ב)}} מצלמה מיוחדת ניידת תופעל באופן המיועד לצלם מקום ציבורי או דרך ציבורית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, וככל האפשר לא תצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.10דמינוי קצין אחראיתיקונים: תשפ״ד־2
(א)המפקח הכללי של משטרת ישראל ימנה קצין משטרה בדרגת תת־ניצב ומעלה, שיהיה אחראי ליישום ההוראות לפי פרק זה, ובכלל זה לקביעת מדדי ביצוע למערכות הצילום המיוחדות השונות, למעקב ובקרה על ביצועיהן, לשלמותן, לתקינות הפעלתן ולתיעוד פעולתן.
(ב)לשם בקרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הקצין האחראי כאמור באותו סעיף קטן לעשות שימוש במידע הנאגר במערכות הצילום המיוחדות לבדיקות עיתיות של עמידה במדדי הביצוע שנקבעו להן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי של משטרת ישראל ימנה קצין משטרה בדרגת תת־ניצב ומעלה, שיהיה אחראי ליישום ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ובכלל זה לקביעת מדדי ביצוע למערכות הצילום המיוחדות השונות, למעקב ובקרה על ביצועיהן, לשלמותן, לתקינות הפעלתן ולתיעוד פעולתן.
{{ח:תת|(ב)}} לשם בקרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הקצין האחראי כאמור באותו סעיף קטן לעשות שימוש במידע הנאגר במערכות הצילום המיוחדות לבדיקות עיתיות של עמידה במדדי הביצוע שנקבעו להן.10הנוהל לעניין הכללה של התראת זמן אמתתיקונים: תשפ״ד־2
משטרת ישראל תקבע נוהל לעניין הכללה של התראות זמן אמת, ובכלל זה קביעת סוגי הכללות כאמור, אופן אישורם ותוקפם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משטרת ישראל תקבע נוהל לעניין הכללה של התראות זמן אמת, ובכלל זה קביעת סוגי הכללות כאמור, אופן אישורם ותוקפם.10וסודיות והגבלת שימושתיקונים: תשפ״ד־2
(א)מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יהיה חסוי, לא יימסר ולא ייעשה בו שימוש אלא לפי הוראות פרק זה.
(ב)אדם שהגיע לידיו מידע לפי פרק זה תוך כדי מילוי תפקידו, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות פרק זה; העובר על הוראות אלה, דינו – מאסר שלוש שנים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יהיה חסוי, לא יימסר ולא ייעשה בו שימוש אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהגיע לידיו מידע לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} תוך כדי מילוי תפקידו, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}; העובר על הוראות אלה, דינו – מאסר שלוש שנים.סימן ב׳: הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת ושימוש במידע שנאגר בה
10זמטרות להצבה ולהפעלה של מערכת צילום מיוחדתתיקונים: תשפ״ד־2
(א)הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, וכן הכללה של התראות זמן אמת במערכת כאמור, תהיה למטרות המפורטות להלן בלבד:
(1)מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע או של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, וגילוי מעורבים בתכנון או בביצוע עבירות כאמור;
(2)מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, בעת קיום חשש ממשי לפגיעה כאמור;
(3)איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו;
(4)אכיפת איסורי כניסה למקומות ציבוריים, שניתנו על פי דין, או אכיפת צווי הרחקה ממקומות ציבוריים; לעניין זה, ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ב)השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי מקומות נוספים שיראו אותם כמקום ציבורי לעניין סעיף קטן (א)(4), ואולם –
(1)סבר השר כי עקב דחיפות העניין יש צורך מיידי בהוצאת הצו, רשאי הוא להוציאו בלא אישור הוועדה כאמור, והודעה על כך תימסר לה מייד לאחר הוצאת הצו; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 14 ימים;
(2)נמסרה לוועדה הודעה כאמור בפסקה (1), תדון הוועדה בצו בתוך 14 ימים מיום הוצאת הצו; לא דנה הוועדה כאמור – יפקע תוקפו של הצו;
(3)הוועדה רשאית לאשר את הצו, כולו או חלקו, לא לאשר את הצו או לשנות את תקופת תוקפו, אף לתקופה העולה על 14 ימים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 34כד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, וכן הכללה של התראות זמן אמת במערכת כאמור, תהיה למטרות המפורטות להלן בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע או של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, וגילוי מעורבים בתכנון או בביצוע עבירות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, בעת קיום חשש ממשי לפגיעה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו;
{{ח:תתת|(4)}} אכיפת איסורי כניסה למקומות ציבוריים, שניתנו על פי דין, או אכיפת צווי הרחקה ממקומות ציבוריים; לעניין זה, ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי מקומות נוספים שיראו אותם כמקום ציבורי לעניין סעיף קטן (א)(4), ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} סבר השר כי עקב דחיפות העניין יש צורך מיידי בהוצאת הצו, רשאי הוא להוציאו בלא אישור הוועדה כאמור, והודעה על כך תימסר לה מייד לאחר הוצאת הצו; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 14 ימים;
{{ח:תתת|(2)}} נמסרה לוועדה הודעה כאמור בפסקה (1), תדון הוועדה בצו בתוך 14 ימים מיום הוצאת הצו; לא דנה הוועדה כאמור – יפקע תוקפו של הצו;
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה רשאית לאשר את הצו, כולו או חלקו, לא לאשר את הצו או לשנות את תקופת תוקפו, אף לתקופה העולה על 14 ימים.10חהגורם המוסמך לאשר הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחתתיקונים: תשפ״ד־2
הצבה או הפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת טעונה אישור של קצין מוסמך; ואולם הצבה והפעלה של מצלמה כאמור לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים יכול שתיעשה גם באישור של גורם מאשר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הצבה או הפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת טעונה אישור של קצין מוסמך; ואולם הצבה והפעלה של מצלמה כאמור לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים יכול שתיעשה גם באישור של גורם מאשר.10טתנאים להצבה ולהפעלה של מצלמה מיוחדת נייחתתיקונים: תשפ״ד־2
(א)קצין מוסמך או גורם מאשר, לפי העניין, לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת אלא אם כן שוכנע, על בסיס תשתית עובדתית שהונחה לפניו, כי הדבר דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 10ז(א), וכי אין בהצבה ובהפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת כדי לפגוע בפרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש, בין השאר בשים לב לאלה:
(1)סוג המצלמה המיוחדת הנייחת;
(2)מועדי הפעלתה;
(3)היקף התנועה במקום המצולם על ידה;
(4)מאפייני המקום המצולם על ידה ורגישות המידע על הימצאותו של אדם בו;
(5)מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שיוצבו בשטח נתון, שלא יעלה על מספר המצלמות הנדרשות להשגת המטרה כאמור ברישה.
(ב)מצלמה מיוחדת נייחת תוצב בדרך שתהיה גלויה לעין, אלא אם כן קבע הקצין המוסמך או הגורם המאשר, לפי העניין, כי נסיבות העניין מצדיקות את הצבתה בדרך שאינה גלויה לעין.
(ג)הקצין המוסמך או הגורם המאשר ישקול את האפשרות ליידע את הציבור, באמצעות שילוט מתאים או באופן מקוון, בדבר הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, אם אין בכך כדי לפגוע במטרות המנויות בסעיף 10ז(א).
(ד)מדי שלוש שנים לכל היותר יבחן הקצין המוסמך את הצורך בהמשך הצבתה והפעלתה של כל מצלמה מיוחדת נייחת ואת התקיימות התנאים להצבתה ולהפעלתה כאמור בסעיף 10ט(א), בשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קצין מוסמך או גורם מאשר, לפי העניין, לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת אלא אם כן שוכנע, על בסיס תשתית עובדתית שהונחה לפניו, כי הדבר דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}}, וכי אין בהצבה ובהפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת כדי לפגוע בפרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש, בין השאר בשים לב לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג המצלמה המיוחדת הנייחת;
{{ח:תתת|(2)}} מועדי הפעלתה;
{{ח:תתת|(3)}} היקף התנועה במקום המצולם על ידה;
{{ח:תתת|(4)}} מאפייני המקום המצולם על ידה ורגישות המידע על הימצאותו של אדם בו;
{{ח:תתת|(5)}} מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שיוצבו בשטח נתון, שלא יעלה על מספר המצלמות הנדרשות להשגת המטרה כאמור ברישה.
{{ח:תת|(ב)}} מצלמה מיוחדת נייחת תוצב בדרך שתהיה גלויה לעין, אלא אם כן קבע הקצין המוסמך או הגורם המאשר, לפי העניין, כי נסיבות העניין מצדיקות את הצבתה בדרך שאינה גלויה לעין.
{{ח:תת|(ג)}} הקצין המוסמך או הגורם המאשר ישקול את האפשרות ליידע את הציבור, באמצעות שילוט מתאים או באופן מקוון, בדבר הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, אם אין בכך כדי לפגוע במטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} מדי שלוש שנים לכל היותר יבחן הקצין המוסמך את הצורך בהמשך הצבתה והפעלתה של כל מצלמה מיוחדת נייחת ואת התקיימות התנאים להצבתה ולהפעלתה כאמור בסעיף 10ט(א), בשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.10יהגבלות לעניין צילום של כל המרחב הציבורי ביישוב או של כל דרכי הגישה ליישוב, על ידי מערכת צילום מיוחדתתיקונים: תשפ״ד־2
(א)בסעיף זה –
”יישוב“ – עירייה כמשמעותה בפקודת העיריות, מועצה מקומית שאינה מועצה אזורית כמשמעותה בפקודת המועצות המקומיות, יישוב כהגדרתו בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958, ואזור סטטיסטי;
”אזור סטטיסטי“ – אזור סטטיסטי שתפקודו העיקרי מגורים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת.
(ב)על אף האמור בסעיף 10ח, הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, טעונות אישור של קצין מוסמך, ויחולו לגביהן, נוסף על הוראות סעיף 10ט, הוראות אלה:
(1)קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות המסכנות את חייו של אדם, את שלמות גופו, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה;
(2)קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות כאמור בפסקה (1) או עבירות רכוש בהיקף נרחב.
(ג)אישור להצבה ולהפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ב), יינתן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; חלפו שישה חודשים כאמור, רשאי הקצין המוסמך לאשר את המשך הצבתה והפעלתה של המצלמה המיוחדת הנייחת, לתקופות נוספות, ובלבד שההפעלה המצטברת שלה לא תעלה על שנה בתוך פרק זמן של שלוש שנים רצופות.
(ד)הופעלה מצלמה מיוחדת נייחת במשך שנה במצטבר, בתוך פרק זמן שאינו עולה על שלוש שנים רצופות, רשאי קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי של משטרת ישראל או מי מטעמו, לאשר את המשך הצבתה והפעלתה לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
(ה)אישור להמשך הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ג) או (ד) יינתן בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת ההצבה וההפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.
(ו)ראה השר כי יש בהצבה ובהפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות לפי סעיף זה בהתאם לאזור סטטיסטי כדי לסכל את המטרה שלשמה יש להציבן ולהפעילן לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות על אזור סטטיסטי שלא לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקרים חריגים ואם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב, בין השאר, למידת הפגיעה בפרטיות שעשויה להיגרם מהצבה והפעלה של המצלמות לפי סעיף זה; השר יפרסם הודעה על אזור סטטיסטי שהורה עליו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת העיריות → פקודת העיריות
- בפקודת המועצות המקומיות → פקודת המועצות המקומיות
- בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958 → צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישוב“ – עירייה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}, מועצה מקומית שאינה מועצה אזורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}, יישוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}}, ואזור סטטיסטי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סטטיסטי“ – אזור סטטיסטי שתפקודו העיקרי מגורים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10ח|בסעיף 10ח}}, הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, טעונות אישור של קצין מוסמך, ויחולו לגביהן, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ט|סעיף 10ט}}, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות המסכנות את חייו של אדם, את שלמות גופו, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות כאמור בפסקה (1) או עבירות רכוש בהיקף נרחב.
{{ח:תת|(ג)}} אישור להצבה ולהפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ב), יינתן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; חלפו שישה חודשים כאמור, רשאי הקצין המוסמך לאשר את המשך הצבתה והפעלתה של המצלמה המיוחדת הנייחת, לתקופות נוספות, ובלבד שההפעלה המצטברת שלה לא תעלה על שנה בתוך פרק זמן של שלוש שנים רצופות.
{{ח:תת|(ד)}} הופעלה מצלמה מיוחדת נייחת במשך שנה במצטבר, בתוך פרק זמן שאינו עולה על שלוש שנים רצופות, רשאי קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי של משטרת ישראל או מי מטעמו, לאשר את המשך הצבתה והפעלתה לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
{{ח:תת|(ה)}} אישור להמשך הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ג) או (ד) יינתן בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת ההצבה וההפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.
{{ח:תת|(ו)}} ראה השר כי יש בהצבה ובהפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות לפי סעיף זה בהתאם לאזור סטטיסטי כדי לסכל את המטרה שלשמה יש להציבן ולהפעילן לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות על אזור סטטיסטי שלא לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקרים חריגים ואם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב, בין השאר, למידת הפגיעה בפרטיות שעשויה להיגרם מהצבה והפעלה של המצלמות לפי סעיף זה; השר יפרסם הודעה על אזור סטטיסטי שהורה עליו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.10יאהפעלת מצלמות מיוחדות ניידות וקביעת נוהל הפעלהתיקונים: תשפ״ד־2
(א)לא תופעל מצלמה מיוחדת ניידת אלא לפי נוהל שקבע קצין מוסמך בהתאם להוראות אלה:
(1)הנוהל ייקבע בהתאם למטרות המנויות בסעיף 10ז(א);
(2)הנוהל ייקבע באופן שבו לא תיפגע פרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש לשם השגת המטרות כאמור בפסקה (1) ובהתחשב בסוג המצלמה ובמועדי הפעלתה;
(3)הנוהל יתייחס, בין השאר, גם לעניינים אלה:
(א)יידוע הציבור בדבר הפעלת מצלמה מיוחדת ניידת, בהתאם לאמור בסעיף 10ט(ג) לעניין הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, ובשינויים המחויבים;
(ב)פיקוח ובקרה על הפעלת מצלמות מיוחדות ניידות.
(ב)מדי שלוש שנים יבחן הקצין המוסמך את הנוהל, בהתאם להוראות סעיף זה ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמות המיוחדות הניידות בדבר יעילות הפעלתן בהשגת המטרות שלשמן הופעלו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא תופעל מצלמה מיוחדת ניידת אלא לפי נוהל שקבע קצין מוסמך בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנוהל ייקבע בהתאם למטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} הנוהל ייקבע באופן שבו לא תיפגע פרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש לשם השגת המטרות כאמור בפסקה (1) ובהתחשב בסוג המצלמה ובמועדי הפעלתה;
{{ח:תתת|(3)}} הנוהל יתייחס, בין השאר, גם לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יידוע הציבור בדבר הפעלת מצלמה מיוחדת ניידת, בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ט|בסעיף 10ט(ג)}} לעניין הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, ובשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} פיקוח ובקרה על הפעלת מצלמות מיוחדות ניידות.
{{ח:תת|(ב)}} מדי שלוש שנים יבחן הקצין המוסמך את הנוהל, בהתאם להוראות סעיף זה ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמות המיוחדות הניידות בדבר יעילות הפעלתן בהשגת המטרות שלשמן הופעלו.10יבתנאים לשימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום מיוחדתתיקונים: תשפ״ד־2
(א)משטרת ישראל רשאית לעשות שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרות אלה בלבד:
(1)לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 10ז(א);
(2)לשם הצלת חיי אדם או הגנה עליהם;
(3)לשם גילוי עבירות פשע או עבירות עוון המנויות בתוספת החמישית, חקירתן או מניעתן, וכן לשם הליך פלילי בעניין עבירות כאמור;
(4)לשם גילוי עבריינים בעבירות פשע או בעבירות עוון כאמור בפסקה (3) והעמדתם לדין;
(5)לשם חילוט רכוש על פי דין;
(6)לשם חקירת דפוסים של ביצוע עבירות כאמור בסעיף קטן זה;
(7)לשם מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שהמידע ממערכות הצילום המיוחדות המועבר לשם המחקר אינו כולל פרטים מזהים ולא ייעשה זיהוי בפועל; מחקר כאמור יאושר בידי קצין משטרה בדרגת ניצב משנה שהמפקח הכללי הסמיכו לעניין זה.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), שימוש טכנולוגי במידע שהופרד לפי הוראת סעיף 10יג(ג), ייעשה רק אם גורם מאשר נתן אישור לכך, ולשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א) בהתייחס לעבירות פשע חמור בלבד.
(ג)שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת לפי פרק זה, ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
(ד)משטרת ישראל תקבע נהלים לשימוש טכנולוגי במידע לפי סעיף זה ואת מורשי הגישה למאגר.
(ה)השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת החמישית.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל רשאית לעשות שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרות אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} לשם הצלת חיי אדם או הגנה עליהם;
{{ח:תתת|(3)}} לשם גילוי עבירות פשע או עבירות עוון המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, חקירתן או מניעתן, וכן לשם הליך פלילי בעניין עבירות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לשם גילוי עבריינים בעבירות פשע או בעבירות עוון כאמור בפסקה (3) והעמדתם לדין;
{{ח:תתת|(5)}} לשם חילוט רכוש על פי דין;
{{ח:תתת|(6)}} לשם חקירת דפוסים של ביצוע עבירות כאמור בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(7)}} לשם מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שהמידע ממערכות הצילום המיוחדות המועבר לשם המחקר אינו כולל פרטים מזהים ולא ייעשה זיהוי בפועל; מחקר כאמור יאושר בידי קצין משטרה בדרגת ניצב משנה שהמפקח הכללי הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שימוש טכנולוגי במידע שהופרד לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 10יג|סעיף 10יג(ג)}}, ייעשה רק אם גורם מאשר נתן אישור לכך, ולשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א) בהתייחס לעבירות פשע חמור בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
{{ח:תת|(ד)}} משטרת ישראל תקבע נהלים לשימוש טכנולוגי במידע לפי סעיף זה ואת מורשי הגישה למאגר.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.10יגשמירת מידע ממערכת צילום מיוחדתתיקונים: תשפ״ד־2
(א)המידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר במשטרת ישראל בהתאם להוראות אלה:
(1)בדרך שתבטיח הגנה ברמה גבוהה מפני דליפת מידע מהמאגר, גישה לא מורשית או חדירה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
(2)בדרך שתמנע שימוש בו בניגוד להוראות לפי פרק זה;
(3)בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותו של מי שהמידע כאמור מתייחס אליו.
(ב)פעולות המבוצעות במידע יתועדו באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן השימוש במידע ועל זהות המשתמשים בו.
(ג)מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר לפרק הזמן הדרוש להשגת המטרה שלשמה הוצבה, בשים לב לסוג מערכת הצילום המיוחדת, אופן הצבתה ומיקומה ובתום פרק הזמן האמור – יימחק, ובלבד שפרק הזמן כאמור לא יעלה על שנתיים, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת – על שנה; ואולם בחלוף שישה חודשים לכל היותר, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת – שלושה חודשים לכל היותר, יופרד מידע כאמור ממידע אחר שנאגר במערכת הצילום המיוחדת ויחולו לגבי השימוש בו ההוראות לפי סעיף 10יב(ב).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר במשטרת ישראל בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרך שתבטיח הגנה ברמה גבוהה מפני דליפת מידע מהמאגר, גישה לא מורשית או חדירה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
{{ח:תתת|(2)}} בדרך שתמנע שימוש בו בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותו של מי שהמידע כאמור מתייחס אליו.
{{ח:תת|(ב)}} פעולות המבוצעות במידע יתועדו באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן השימוש במידע ועל זהות המשתמשים בו.
{{ח:תת|(ג)}} מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר לפרק הזמן הדרוש להשגת המטרה שלשמה הוצבה, בשים לב לסוג מערכת הצילום המיוחדת, אופן הצבתה ומיקומה ובתום פרק הזמן האמור – יימחק, ובלבד שפרק הזמן כאמור לא יעלה על שנתיים, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת – על שנה; ואולם בחלוף שישה חודשים לכל היותר, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת – שלושה חודשים לכל היותר, יופרד מידע כאמור ממידע אחר שנאגר במערכת הצילום המיוחדת ויחולו לגבי השימוש בו ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10יב|סעיף 10יב(ב)}}.סימן ג׳: הוראות שונות
10ידשימוש טכנולוגי בדיעבד במידע ממערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדותתיקונים: תשפ״ד־2
שימוש טכנולוגי במידע שמקורו במערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בדיעבד, ייעשה לשם המטרות הקבועות בסעיף 10יב(א) בלבד ובהתאם לקבוע בסעיף 10יב.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שימוש טכנולוגי במידע שמקורו במערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בדיעבד, ייעשה לשם המטרות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}} בלבד ובהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב}}.10טושימוש טכנולוגי בזמן אמת במידע ממערכת צילום שאינה מופעלת על ידי משטרת ישראלתיקונים: תשפ״ד־2
לעניין פרק זה, יראו שימוש טכנולוגי המבוצע על ידי משטרת ישראל בזמן אמת, במידע שמקורו במערכת צילום המופעלת שלא על ידי משטרת ישראל, כהצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, יראו שימוש טכנולוגי המבוצע על ידי משטרת ישראל בזמן אמת, במידע שמקורו במערכת צילום המופעלת שלא על ידי משטרת ישראל, כהצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת.10טזמסירת מידע לגוף ציבוריתיקונים: תשפ״ד־2
(א)משטרת ישראל רשאית למסור לגוף ציבורי מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת במקרים אלה:
(1)לפי בקשת הגוף הציבורי, אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 10ז(א) או לשם הגנה על ביטחון המדינה;
(2)מסירת המידע לגוף הציבורי דרושה למשטרה לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 10יב(א);
(3)לפי בקשת גוף ציבורי המנוי בפסקה (2) להגדרה ”גוף ציבורי“, אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 10יב(א).
(ב)לא יימסר לגוף ציבורי מידע לפי סעיף זה אלא לאחר שקבע נהלים לעניין השימוש במידע כאמור.
(ג)קיבל גוף ציבורי מידע לפי סעיף זה, יחולו, בשינויים המחויבים, לגביו ולגבי המידע שקיבל כאמור, הוראות פרק זה, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים ומטרות השימוש במידע, אופן שמירת המידע, המורשים לגשת אל המידע, אבטחתו והבקרה על הגישה אליו, תקופת השמירה של המידע ומחיקתו.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל רשאית למסור לגוף ציבורי מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי בקשת הגוף הציבורי, אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}} או לשם הגנה על ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} מסירת המידע לגוף הציבורי דרושה למשטרה לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לפי בקשת גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקה (2) להגדרה ”גוף ציבורי“}}, אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יימסר לגוף ציבורי מידע לפי סעיף זה אלא לאחר שקבע נהלים לעניין השימוש במידע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל גוף ציבורי מידע לפי סעיף זה, יחולו, בשינויים המחויבים, לגביו ולגבי המידע שקיבל כאמור, הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים ומטרות השימוש במידע, אופן שמירת המידע, המורשים לגשת אל המידע, אבטחתו והבקרה על הגישה אליו, תקופת השמירה של המידע ומחיקתו.10יזשמירת דינים לעניין חומר חקירה וראיות בהליך פליליתיקונים: תשפ״ד־2
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מההוראות לפי כל דין, לרבות פקודות משטרת ישראל ופקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר בחומר חקירה כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בחומר מודיעין שנאסף או נרשם בידי רשות מודיעין כהגדרתה בסעיף האמור, או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט או לבית דין צבאי.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
- בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 74
- בסעיף האמור → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 74
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} כדי לגרוע מההוראות לפי כל דין, לרבות פקודות משטרת ישראל ופקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר בחומר חקירה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בחומר מודיעין שנאסף או נרשם בידי רשות מודיעין כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף האמור}}, או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט או לבית דין צבאי.10יחאי־תחולה לגבי מידע סטטיסטי או מצרפיתיקונים: תשפ״ד־2
הוראות פרק זה לא יחולו על הפקה של מידע סטטיסטי שאינו ניתן לזיהוי או של מידע מצרפי שאינו מזוהה, ממידע שנאגר במערכות צילום מיוחדות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} לא יחולו על הפקה של מידע סטטיסטי שאינו ניתן לזיהוי או של מידע מצרפי שאינו מזוהה, ממידע שנאגר במערכות צילום מיוחדות.10יטסייג לתחולה על שימוש לשם תיעוד עבירות או לשם חקירהתיקונים: תשפ״ד־2
אין בהוראות פרק זה כדי לפגוע בסמכות משטרת ישראל לפי כל דין –
(1)להפעיל מערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות ומצלמות שאינן חלק ממערכות צילום מיוחדות, ולעשות בהן שימוש שאינו שימוש טכנולוגי;
(2)לעשות שימוש שאינו שימוש טכנולוגי במידע שבמערכת צילום מיוחדת, שלא הופק באמצעות שימוש בטכנולוגיה הייחודית של מערכת הצילום המיוחדת;
(3)להציב ולהפעיל מערכות צילום מיוחדות ולעשות שימוש טכנולוגי או שימוש אחר במידע שנאגר בהן לשם אחד מאלה:
(א)תיעוד של ביצוע עבירות בלבד בלא תיעוד של כלל העוברים בדרך, או תיעוד לשם אכיפת עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת לפי חוק, ובלבד שלא יישמר תיעוד של כלל העוברים בדרך אלא לפרק הזמן הדרוש לשם חישוב מהירות הנסיעה;
(ב)פעולת חקירה מסוימת לגבי עבירת פשע או עוון שהתבצעה או שנודע למשטרת ישראל על כוונה לבצעה, ובלבד שמערכת צילום מיוחדת כאמור לא תוצב לתקופה העולה על 30 ימים;
(ג)אבטחת מיתקן המוחזק בידי משטרת ישראל, שמתקיים לגביה אחד מאלה, ובלבד שהשימוש במידע לעניין זה ייעשה בהתאם לנהלים שקבעה משטרת ישראל:
(1)אבטחת המיתקן נעשית בהתאם להחלטה שקיבל קצין מוסמך, ולשם השגת המטרות האמורות בסעיף 10ז(א)(1) ו־(2);
(2)אבטחת המיתקן נעשית באמצעות הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, המצלמת רק את הנכנסים למיתקן כאמור;
(4)לעשות שימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, לשם חקירה מסוימת של עבירה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} כדי לפגוע בסמכות משטרת ישראל לפי כל דין –
{{ח:תת|(1)}} להפעיל מערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות ומצלמות שאינן חלק ממערכות צילום מיוחדות, ולעשות בהן שימוש שאינו שימוש טכנולוגי;
{{ח:תת|(2)}} לעשות שימוש שאינו שימוש טכנולוגי במידע שבמערכת צילום מיוחדת, שלא הופק באמצעות שימוש בטכנולוגיה הייחודית של מערכת הצילום המיוחדת;
{{ח:תת|(3)}} להציב ולהפעיל מערכות צילום מיוחדות ולעשות שימוש טכנולוגי או שימוש אחר במידע שנאגר בהן לשם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} תיעוד של ביצוע עבירות בלבד בלא תיעוד של כלל העוברים בדרך, או תיעוד לשם אכיפת עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת לפי חוק, ובלבד שלא יישמר תיעוד של כלל העוברים בדרך אלא לפרק הזמן הדרוש לשם חישוב מהירות הנסיעה;
{{ח:תתת|(ב)}} פעולת חקירה מסוימת לגבי עבירת פשע או עוון שהתבצעה או שנודע למשטרת ישראל על כוונה לבצעה, ובלבד שמערכת צילום מיוחדת כאמור לא תוצב לתקופה העולה על 30 ימים;
{{ח:תתת|(ג)}} אבטחת מיתקן המוחזק בידי משטרת ישראל, שמתקיים לגביה אחד מאלה, ובלבד שהשימוש במידע לעניין זה ייעשה בהתאם לנהלים שקבעה משטרת ישראל:
{{ח:תתתת|(1)}} אבטחת המיתקן נעשית בהתאם להחלטה שקיבל קצין מוסמך, ולשם השגת המטרות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)(1) ו־(2)}};
{{ח:תתתת|(2)}} אבטחת המיתקן נעשית באמצעות הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, המצלמת רק את הנכנסים למיתקן כאמור;
{{ח:תת|(4)}} לעשות שימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, לשם חקירה מסוימת של עבירה.10כדיווח ליועץ המשפטי לממשלהתיקונים: תשפ״ד־2
(א)משטרת ישראל תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים בחלק א׳ בתוספת השישית.
(ב)גוף ציבורי המנוי בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”גוף ציבורי“ ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים בחלק ב׳ בתוספת השישית.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”גוף ציבורי“}} ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השישית}}.10כאדיווח לכנסתתיקונים: תשפ״ד־2
(א)השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה, לגבי משטרת ישראל:
(1)מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;
(2)מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;
(3)מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם;
(4)מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות בסעיף 10יב(א), שאינן כלולות במטרות המנויות בסעיף 10ז(א);
(5)ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;
(6)מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;
(7)מספר האישורים שניתנו לפי סעיף 10יב(ב) לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת סעיף 10יג(ג);
(8)מספר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי סעיף 10י;
(9)גופים ציבוריים שהועבר להם מידע לפי סעיף 10טז;
(10)מספר האירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.
(ב)השר ידווח לוועדת משנה של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת שישיבותיה חסויות, אחת לשנה, על מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שהוצבו לפי פרק זה; דיווח לפי סעיף קטן זה יהיה חסוי.
(ג)השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6) ו־(10), לגבי הגופים המנויים בפסקאות (5), (6) ו־(7) להגדרה ”גוף ציבורי“.
(ד)שר המשפטים ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו־(10), לגבי גוף ציבורי המנוי בפסקה (2) להגדרה ”גוף ציבורי“.
(ה)שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על אלה:
(1)העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו־(10), לגבי המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל;
(2)העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (7) ו־(10), לגבי מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל; דיווח לפי פסקה זו יהיה חסוי.
(ו)ראש שירות הביטחון הכללי ידווח לוועדת הכנסת לענייני השירות, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיפים קטנים (א)(3), (7) ו־(10), לגבי שירות הביטחון הכללי; בסעיף קטן זה, ”ועדת הכנסת לענייני השירות“ – כהגדרתה בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.
(ז)עותק מדיווחים לפי סעיף זה יועבר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים; ואולם דיווח לפי סעיפים קטנים (ה)(2) ו־(ו) יימסר לעובד הרשות להגנת הפרטיות שיש לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של שירות הביטחון הכללי או צבא הגנה לישראל, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 9
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002 → חוק שירות הביטחון הכללי
- בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002 → חוק שירות הביטחון הכללי #סעיף 15
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה, לגבי משטרת ישראל:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;
{{ח:תתת|(2)}} מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;
{{ח:תתת|(3)}} מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם;
{{ח:תתת|(4)}} מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}}, שאינן כלולות במטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;
{{ח:תתת|(6)}} מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(7)}} מספר האישורים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10יב|סעיף 10יב(ב)}} לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 10יג|סעיף 10יג(ג)}};
{{ח:תתת|(8)}} מספר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10י|סעיף 10י}};
{{ח:תתת|(9)}} גופים ציבוריים שהועבר להם מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 10טז|סעיף 10טז}};
{{ח:תתת|(10)}} מספר האירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.
{{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדת משנה של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת שישיבותיה חסויות, אחת לשנה, על מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שהוצבו לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}; דיווח לפי סעיף קטן זה יהיה חסוי.
{{ח:תת|(ג)}} השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6) ו־(10), לגבי הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקאות (5), (6) ו־(7) להגדרה ”גוף ציבורי“}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו־(10), לגבי גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקה (2) להגדרה ”גוף ציבורי“}}.
{{ח:תת|(ה)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו־(10), לגבי המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (7) ו־(10), לגבי מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל; דיווח לפי פסקה זו יהיה חסוי.
{{ח:תת|(ו)}} ראש שירות הביטחון הכללי ידווח לוועדת הכנסת לענייני השירות, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיפים קטנים (א)(3), (7) ו־(10), לגבי שירות הביטחון הכללי; בסעיף קטן זה, ”ועדת הכנסת לענייני השירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ז)}} עותק מדיווחים לפי סעיף זה יועבר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים; ואולם דיווח לפי סעיפים קטנים (ה)(2) ו־(ו) יימסר לעובד הרשות להגנת הפרטיות שיש לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של שירות הביטחון הכללי או צבא הגנה לישראל, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.10כבחובות דיווח של גוף ציבורי שקבע שר המשפטים בצותיקונים: תשפ״ד־2
קבע שר המשפטים, בצו, גוף ציבורי לפי פסקה (8) להגדרה ”גוף ציבורי“, יקבע בצו האמור את העניינים שעליהם יימסר הדיווח ליועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 10כ ולוועדה לביטחון לאומי לפי סעיף 10כא.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבע שר המשפטים, בצו, גוף ציבורי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|פסקה (8) להגדרה ”גוף ציבורי“}}, יקבע בצו האמור את העניינים שעליהם יימסר הדיווח ליועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10כ|סעיף 10כ}} ולוועדה לביטחון לאומי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10כא|סעיף 10כא}}.10כגתקנות לעניין מערכות צילום מיוחדותתיקונים: תשפ״ד־2
(א)השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע תקנות בעניינים אלה:
(1)שמירה או מחיקה של מידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ובכלל זה התקופות לשמירה של מידע כאמור;
(2)תנאים לגישה למידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ותיעוד הגישה למידע והמטרה שלשמה נועדה;
(3)העברת מידע ממערכת הצילום המיוחדת לגורם אחר המוסמך לקבלו על פי דין; תקנות לפי פסקה זו הנוגעות להעברת מידע כאמור לידי גורם המנוי בפסקה (3) להגדרה ”גוף ציבורי“, ייקבעו גם בהסכמת שר הביטחון;
(4)יידוע הציבור בדבר הצבת מצלמות מיוחדות, בהתאם להוראות סעיף 10ט(ג);
(5)אמות מידה לקביעת אמינות מערכות הצילום המיוחדות ובקרה על פעילותן.
(ב)השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע פרק זה, ובכלל זה לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1)אבטחת המידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת;
(2)אמות מידה לקביעת מיקום להצבת מצלמות מיוחדות נייחות ולהפעלת מצלמות מיוחדות ניידות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
(ג)בטרם התקנת תקנות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יפנה השר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעתה בהיבטים המקצועיים שבתחומי אחריותה ומומחיותה; חוות דעת כאמור תינתן בתוך 45 ימים מיום שפנה השר, ואם לא ניתנה, רשאי השר להתקין תקנות כאמור גם בלא קבלתה.
(ד)בתקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של מערכות צילום מיוחדות, בשים לב למאפיינים השונים של כל מערכת צילום מיוחדת, מידת הפגיעה בפרטיותו של אדם בשל הצבתה או הפעלתה, והתכליות שלשמן היא מוצבת ומופעלת, לפי העניין.
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב – מערכת LPR), התשפ״ד–2024.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמירה או מחיקה של מידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ובכלל זה התקופות לשמירה של מידע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} תנאים לגישה למידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ותיעוד הגישה למידע והמטרה שלשמה נועדה;
{{ח:תתת|(3)}} העברת מידע ממערכת הצילום המיוחדת לגורם אחר המוסמך לקבלו על פי דין; תקנות לפי פסקה זו הנוגעות להעברת מידע כאמור לידי גורם המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקה (3) להגדרה ”גוף ציבורי“}}, ייקבעו גם בהסכמת שר הביטחון;
{{ח:תתת|(4)}} יידוע הציבור בדבר הצבת מצלמות מיוחדות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ט|סעיף 10ט(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} אמות מידה לקביעת אמינות מערכות הצילום המיוחדות ובקרה על פעילותן.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ובכלל זה לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אבטחת המידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת;
{{ח:תתת|(2)}} אמות מידה לקביעת מיקום להצבת מצלמות מיוחדות נייחות ולהפעלת מצלמות מיוחדות ניידות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} בטרם התקנת תקנות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יפנה השר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעתה בהיבטים המקצועיים שבתחומי אחריותה ומומחיותה; חוות דעת כאמור תינתן בתוך 45 ימים מיום שפנה השר, ואם לא ניתנה, רשאי השר להתקין תקנות כאמור גם בלא קבלתה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של מערכות צילום מיוחדות, בשים לב למאפיינים השונים של כל מערכת צילום מיוחדת, מידת הפגיעה בפרטיותו של אדם בשל הצבתה או הפעלתה, והתכליות שלשמן היא מוצבת ומופעלת, לפי העניין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב – מערכת LPR)|תקנות המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב – מערכת LPR), התשפ״ד–2024}}.}}10כדשינוי התוספת הרביעית והתוספת השישיתתיקונים: תשפ״ד־2
(א)השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.
(ב)השר ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את התוספת השישית.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.פרק שלישי: גיוס, שחרור ואחריות לרכוש
11תקופת השירותתיקונים: תש״ס
כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר גיוסו יגוייס לתקופה של חמש שנים.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר גיוסו יגוייס לתקופה של חמש שנים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (גיוס)|תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957}}.}}12תקופת נסיוןתיקונים: תש״ס
עשרים וארבעה החדשים הראשונים ישרת המגוייס שירות נסיון ויידרש לעבור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הנסיון כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות, ומשציווה כך – יחדל המגוייס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עשרים וארבעה החדשים הראשונים ישרת המגוייס שירות נסיון ויידרש לעבור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הנסיון כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות, ומשציווה כך – יחדל המגוייס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה.13הצהרת מתגייס
(א)כל המתגייס על פי פקודה זו יחתום על הצהרת מתגייס, בטופס שנקבע, לפני קצין משטרה בכיר שיאשרה בחתימתו.
(ב)כל המשיב במזיד תשובה כוזבת לשאלה מן השאלות שבהצהרת מתגייס, דינו – מאסר ששה חדשים ופיטורים מן השירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל המתגייס על פי פקודה זו יחתום על הצהרת מתגייס, בטופס שנקבע, לפני קצין משטרה בכיר שיאשרה בחתימתו.
{{ח:תת|(ב)}} כל המשיב במזיד תשובה כוזבת לשאלה מן השאלות שבהצהרת מתגייס, דינו – מאסר ששה חדשים ופיטורים מן השירות.14שבועת אמונים
שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה יישבע, עם מינויו, שבועת אמונים לפני המפקח הכללי בנוסח שנקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה יישבע, עם מינויו, שבועת אמונים לפני המפקח הכללי בנוסח שנקבע.15השוטר תמיד בתפקיד
שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל ענין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד, ומותר בכל עת להעסיקו בכל מקום בישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל ענין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד, ומותר בכל עת להעסיקו בכל מקום בישראל.16שוטר יעסוק בתפקידו בלבד
שוטר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו, אלא אם המפקח הכללי התיר לו זאת במפורש בכתב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוטר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו, אלא אם המפקח הכללי התיר לו זאת במפורש בכתב.17הארכת תקופת שירותתיקונים: תש״ס
(א)המפקח הכללי רשאי להאריך את תקופת שירותו של שוטר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.
(ב)השלים שוטר תקופה של עשרים שנות שירות רשאי המפקח הכללי להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת בלתי קצובה.
(ג)הארכת תקופת שירותו של שוטר לפי סעיף זה, תיעשה לפי בקשת השוטר שתוגש למפקח הכללי, לגבי כל תקופת שירות נוספת, במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת שירותו.
(ד)המפקח הכללי יודיע לשוטר על החלטתו לפי סעיף זה בתוך שישים ימים ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (ג); ואולם במקרים מיוחדים, מנימוקים שיירשמו, רשאי המפקח הכללי להודיע על החלטתו כאמור, עד תום תשעים ימים ממועד הגשת הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי רשאי להאריך את תקופת שירותו של שוטר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} השלים שוטר תקופה של עשרים שנות שירות רשאי המפקח הכללי להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת בלתי קצובה.
{{ח:תת|(ג)}} הארכת תקופת שירותו של שוטר לפי סעיף זה, תיעשה לפי בקשת השוטר שתוגש למפקח הכללי, לגבי כל תקופת שירות נוספת, במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת שירותו.
{{ח:תת|(ד)}} המפקח הכללי יודיע לשוטר על החלטתו לפי סעיף זה בתוך שישים ימים ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (ג); ואולם במקרים מיוחדים, מנימוקים שיירשמו, רשאי המפקח הכללי להודיע על החלטתו כאמור, עד תום תשעים ימים ממועד הגשת הבקשה.18התפטרות שוטרתיקונים: תשמ״ח
(א)שוטר לא יתפטר מן השירות אלא אם כן נתן למפקח הכללי הודעה על כך שלושה חדשים מראש; לא עשה כן – יראוהו נעדר מן השירות ללא רשות.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח הכללי, לבקשת שוטר, להתיר לו לפרוש מהשירות אף אם לא חלפו שלושה חדשים ממועד מתן ההודעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שוטר לא יתפטר מן השירות אלא אם כן נתן למפקח הכללי הודעה על כך שלושה חדשים מראש; לא עשה כן – יראוהו נעדר מן השירות ללא רשות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח הכללי, לבקשת שוטר, להתיר לו לפרוש מהשירות אף אם לא חלפו שלושה חדשים ממועד מתן ההודעה.19הארכת שירות בשעת חירום
(א)השר רשאי להורות בצו לעכב, לתקופה שהיא לדעתו שעת חירום, כל שוטר, או סוג או הגדר אחר של שוטרים, אף על פי שתמה תקופת שירותם, ולהאריך שירותם לתקופת החירום.
(ב)שירותו של שוטר בתוקף צו כאמור יראו כחלק מתקופת ההתקשרות ולפי זה יחולו הוראותיה של ההתקשרות – למעט ההוראות הקובעות את תקופתה – והוראות פקודה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להורות בצו לעכב, לתקופה שהיא לדעתו שעת חירום, כל שוטר, או סוג או הגדר אחר של שוטרים, אף על פי שתמה תקופת שירותם, ולהאריך שירותם לתקופת החירום.
{{ח:תת|(ב)}} שירותו של שוטר בתוקף צו כאמור יראו כחלק מתקופת ההתקשרות ולפי זה יחולו הוראותיה של ההתקשרות – למעט ההוראות הקובעות את תקופתה – והוראות פקודה זו.20שחרור מטעמי בריאות
מותר לשחרר שוטר מן השירות תוך תקופת ההתקשרות, אם ועדה רפואית קבעה כי אין הוא מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מותר לשחרר שוטר מן השירות תוך תקופת ההתקשרות, אם ועדה רפואית קבעה כי אין הוא מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית.21סמכות השרתיקונים: תשס״ו
שום דבר האמור בפקודה זו או בחוק המשטרה אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שום דבר האמור בפקודה זו או {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|בחוק המשטרה}} אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה.22אחריות כספית של שוטרים
שוטר יהיה אחראי לכספי הציבור שנמסרו להשגחתו או שהגיעו לרשותו; וכלי הנשק, התחמושת, הציוד, ההלבשה והאפסניה שניתנו לשימוש המשטרה שבפיקודו או לשימושו העצמי, ייזקפו לחובתו, והוא יהיה אחראי להם כלפי המפקח הכללי במקרה שאבדו, ניזוקו או הושמדו, זולת אם אפשר להוכיח להנחת דעתו של המפקח הכללי שהדבר קרה מחמת תאונה בלתי־נמנעת, מחמת גניבה שאין לייחסה לרשלנות מצדו או מחמת מילוי תפקידו למעשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוטר יהיה אחראי לכספי הציבור שנמסרו להשגחתו או שהגיעו לרשותו; וכלי הנשק, התחמושת, הציוד, ההלבשה והאפסניה שניתנו לשימוש המשטרה שבפיקודו או לשימושו העצמי, ייזקפו לחובתו, והוא יהיה אחראי להם כלפי המפקח הכללי במקרה שאבדו, ניזוקו או הושמדו, זולת אם אפשר להוכיח להנחת דעתו של המפקח הכללי שהדבר קרה מחמת תאונה בלתי־נמנעת, מחמת גניבה שאין לייחסה לרשלנות מצדו או מחמת מילוי תפקידו למעשה.23החדל להיות שוטר יחזיר חפציו
מי שחדל להיות שוטר יחזיר מיד את כל כלי הנשק, המלבושים ושאר צרכים שסופקו לו לשם מילוי תפקידיו; לא עשה כן, דינו – קנס 300 לירות; השמיד או סילק חפץ מן החפצים במזיד או מתוך רשלנות פושעת, דינו – קנס כאמור ומאסר שלושה חדשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שחדל להיות שוטר יחזיר מיד את כל כלי הנשק, המלבושים ושאר צרכים שסופקו לו לשם מילוי תפקידיו; לא עשה כן, דינו – קנס 300 לירות; השמיד או סילק חפץ מן החפצים במזיד או מתוך רשלנות פושעת, דינו – קנס כאמור ומאסר שלושה חדשים.24הטבת נזק לרכוש
שוטר שגרם נזק לנשק, למלבוש או לרכוש אחר של המדינה או שאיבד אותם, מותר לנכות משכרו כדי כיסוי ההוצאות לתיקונו של הנזק או לחילופו של האבוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוטר שגרם נזק לנשק, למלבוש או לרכוש אחר של המדינה או שאיבד אותם, מותר לנכות משכרו כדי כיסוי ההוצאות לתיקונו של הנזק או לחילופו של האבוד.פרק שלישי1: התאמה לתפקיד
24אמטרות – פרק שלישי1תיקונים: תשע״ז־3
פרק זה נועד להסדיר בדיקות התאמה לתפקיד למועמדים לתפקידים במשטרת ישראל ולנושאים בתפקידים בה, לשם הבטחת השמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה וחיזוק אמון הציבור במשטרה, במטרה להגן על שלום הציבור וביטחונו, והכול בדרך של שמירה מרבית על פרטיותם של הנבדקים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}} נועד להסדיר בדיקות התאמה לתפקיד למועמדים לתפקידים במשטרת ישראל ולנושאים בתפקידים בה, לשם הבטחת השמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה וחיזוק אמון הציבור במשטרה, במטרה להגן על שלום הציבור וביטחונו, והכול בדרך של שמירה מרבית על פרטיותם של הנבדקים.24בהגדרות – פרק שלישי1תיקונים: תשע״ז־3
בפרק זה –
”בדיקת התאמה לתפקיד“ – בדיקה לשם בחינת התאמה לתפקיד, לרבות בדיקה כאמור הכוללת בדיקת פוליגרף בהתאם לסעיף 24ה;
”התאמה לתפקיד“ – התאמה של מועמד לתפקיד או של הנושא בתפקיד, לסיווג של תפקיד;
”חומר בדיקה“ – חומר שנאסף על אודות נבדק בבדיקת התאמה לתפקיד, הכולל אחד מאלה:
(1)מידע שנמסר על ידי הנבדק עצמו;
(2)מידע על אודות הנבדק שנמסר על ידי נבדק אחר במהלך בדיקת התאמה לתפקיד שנערכה לנבדק האחר;
(3)ממצאי מבדקים שהנבדק נטל בהם חלק, לרבות בדיקת פוליגרף;
”סיווג של תפקיד“ – קביעת רמת הרגישות של תפקיד, הנגזרת, בין השאר, מסוג המידע והנושאים שבהם עוסק הנושא בתפקיד, מבכירות דרגתו של הנושא בתפקיד, וכן מהסיכונים הנובעים מאפשרות לנצל את התפקיד לשם גרימת נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
”תפקיד“ – תפקיד במשטרה, לרבות משרה בה, שהמינוי להם הוא על ידי השר, המפקח הכללי או מי שהמפקח הכללי הסמיכו לכך.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת התאמה לתפקיד“ – בדיקה לשם בחינת התאמה לתפקיד, לרבות בדיקה כאמור הכוללת בדיקת פוליגרף בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24ה|לסעיף 24ה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה לתפקיד“ – התאמה של מועמד לתפקיד או של הנושא בתפקיד, לסיווג של תפקיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר בדיקה“ – חומר שנאסף על אודות נבדק בבדיקת התאמה לתפקיד, הכולל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידע שנמסר על ידי הנבדק עצמו;
{{ח:תתת|(2)}} מידע על אודות הנבדק שנמסר על ידי נבדק אחר במהלך בדיקת התאמה לתפקיד שנערכה לנבדק האחר;
{{ח:תתת|(3)}} ממצאי מבדקים שהנבדק נטל בהם חלק, לרבות בדיקת פוליגרף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיווג של תפקיד“ – קביעת רמת הרגישות של תפקיד, הנגזרת, בין השאר, מסוג המידע והנושאים שבהם עוסק הנושא בתפקיד, מבכירות דרגתו של הנושא בתפקיד, וכן מהסיכונים הנובעים מאפשרות לנצל את התפקיד לשם גרימת נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד“ – תפקיד במשטרה, לרבות משרה בה, שהמינוי להם הוא על ידי השר, המפקח הכללי או מי שהמפקח הכללי הסמיכו לכך.24גחובת קיומה של התאמה לתפקידתיקונים: תשע״ז־3
לא ימונה אדם לתפקיד ולא יישא בתפקיד, אלא בכפוף לכך שיעבור בדיקת התאמה לתפקיד בהתאם להוראות פרק זה, ויימצא בבדיקה כאמור כי קיימת לגביו התאמה לתפקיד האמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ימונה אדם לתפקיד ולא יישא בתפקיד, אלא בכפוף לכך שיעבור בדיקת התאמה לתפקיד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}}, ויימצא בבדיקה כאמור כי קיימת לגביו התאמה לתפקיד האמור.24דבדיקת התאמה לתפקידתיקונים: תשע״ז־3
בדיקת התאמה לתפקיד תתבצע בהתאם לרמת הסיווג של התפקיד שלגביו נבחנת ההתאמה ובאופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של הנבדק, והכול בהתאם להוראות המשטרה לפי סעיף 24יב.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדיקת התאמה לתפקיד תתבצע בהתאם לרמת הסיווג של התפקיד שלגביו נבחנת ההתאמה ובאופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של הנבדק, והכול בהתאם להוראות המשטרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24יב|סעיף 24יב}}.24הביצוע בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרףתיקונים: תשע״ז־3
(א)בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף תתבצע באחת מאלה:
(1)בדיקת מועמד לתפקיד המנוי בחלק א׳ לתוספת השלישית;
(2)בדיקת נושא בתפקיד המנוי בחלק ב׳ לתוספת השלישית, אחת לחמש שנים, בכפוף להוראות המשטרה לפי סעיף 24יב(א)(4);
(3)בדיקת מועמד לתפקיד או נושא בתפקיד, אף אם אינו מנוי בתוספת השלישית – אם שוכנעה הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף כמשמעותה בסעיף 24ו (בפרק זה – הוועדה), על יסוד מידע שהוצג לפניה, כי קיים חשש ממשי לאי־התאמתו של המועמד לתפקיד או הנושא בתפקיד לסיווג התפקיד, כי המשך נשיאתו בתפקיד עלול לגרום נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה, וכי בדיקת הפוליגרף נחוצה לצורך בחינת התאמתו לתפקיד, ובלבד שבוצעו לגבי הנבדק כל בדיקות ההתאמה לתפקיד האפשרויות האחרות הנדרשות לצורך בירור החשש הממשי האמור.
(ב)לא תבוצע בדיקת פוליגרף לפי סעיף קטן (א) אלא לתכליות אלה:
(1)גילוי ומניעה של עבירות פליליות חמורות, שיש בביצוען כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
(2)גילוי ומניעה של מעשים הפוגעים בטוהר המידות המתחייב משוטר, שיש בביצועם כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה חמורה באמון הציבור במשטרה.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף תתבצע באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת מועמד לתפקיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} בדיקת נושא בתפקיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}, אחת לחמש שנים, בכפוף להוראות המשטרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24יב|סעיף 24יב(א)(4)}};
{{ח:תתת|(3)}} בדיקת מועמד לתפקיד או נושא בתפקיד, אף אם אינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – אם שוכנעה הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 24ו|בסעיף 24ו}} ({{ח:פנימי|פרק 3-1|בפרק זה}} – הוועדה), על יסוד מידע שהוצג לפניה, כי קיים חשש ממשי לאי־התאמתו של המועמד לתפקיד או הנושא בתפקיד לסיווג התפקיד, כי המשך נשיאתו בתפקיד עלול לגרום נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה, וכי בדיקת הפוליגרף נחוצה לצורך בחינת התאמתו לתפקיד, ובלבד שבוצעו לגבי הנבדק כל בדיקות ההתאמה לתפקיד האפשרויות האחרות הנדרשות לצורך בירור החשש הממשי האמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא תבוצע בדיקת פוליגרף לפי סעיף קטן (א) אלא לתכליות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גילוי ומניעה של עבירות פליליות חמורות, שיש בביצוען כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
{{ח:תתת|(2)}} גילוי ומניעה של מעשים הפוגעים בטוהר המידות המתחייב משוטר, שיש בביצועם כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה חמורה באמון הציבור במשטרה.24והוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרףתיקונים: תשע״ז־3
(א)החלטה על ביצוע בדיקת פוליגרף לפי סעיף 24ה(א)(3) תהיה מנומקת ובכתב, ותינתן על ידי ועדה שאלה חבריה:
(1)המפקח הכללי או סגנו;
(2)היועץ המשפטי למשטרת ישראל;
(3)ראש מחלקת המשמעת של משטרת ישראל.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר המפקח הכללי כי חבר הוועדה המנוי בפסקה (2) או (3) של אותו סעיף קטן מנוע מלהשתתף בדיון מסוים, לרבות בשל ניגוד עניינים, רשאי הוא להחליפו בסגנו של חבר הוועדה או בקצין משטרה בכיר אחר מיחידתו, לשם אותו דיון, ובנסיבות מיוחדות – בקצין משטרה בכיר אחר שהוא משפטן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החלטה על ביצוע בדיקת פוליגרף לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיף 24ה(א)(3)}} תהיה מנומקת ובכתב, ותינתן על ידי ועדה שאלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} המפקח הכללי או סגנו;
{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי למשטרת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} ראש מחלקת המשמעת של משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר המפקח הכללי כי חבר הוועדה המנוי בפסקה (2) או (3) של אותו סעיף קטן מנוע מלהשתתף בדיון מסוים, לרבות בשל ניגוד עניינים, רשאי הוא להחליפו בסגנו של חבר הוועדה או בקצין משטרה בכיר אחר מיחידתו, לשם אותו דיון, ובנסיבות מיוחדות – בקצין משטרה בכיר אחר שהוא משפטן.24זהנחיות מקצועיות לביצוע בדיקת פוליגרףתיקונים: תשע״ז־3
המפקח הכללי יקבע בנוהל הנחיות מקצועיות מפורטות בדבר אופן ביצוע בדיקת פוליגרף לפי פרק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הכללי יקבע בנוהל הנחיות מקצועיות מפורטות בדבר אופן ביצוע בדיקת פוליגרף לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}}.24חהשגה על החלטה בדבר אי־התאמה לתפקידתיקונים: תשע״ז־3
הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד, זכאי להשיג על ההחלטה לפני המפקח הכללי או לפני קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לעניין זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד, זכאי להשיג על ההחלטה לפני המפקח הכללי או לפני קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לעניין זה.24טחיסיון חומר בדיקהתיקונים: תשע״ז־3
(א)חומר בדיקה יהיה חסוי בפני כל אדם וגילויו או פרסומו יהיה אסור.
(ב)על אף האמור בכל דין –
(1)חומר בדיקה לא יתקבל כראיה במשפט, למעט חומר בדיקה הנוגע לנבדק בלבד שהוגש בידיו בהליך שיפוטי בשל החלטה שהתקבלה בעניינו;
(2)נושא בתפקיד לא יועמד לדין משמעתי על בסיס חומר בדיקה וממצאיו, למעט מידע שהועבר בהתאם להוראות סעיף 24י(3)(א) סיפה; ואולם אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהגורם המוסמך לכך בהתאם לכל דין לקבל כל החלטה מינהלית שבסמכותו לגבי נושא בתפקיד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חומר בדיקה יהיה חסוי בפני כל אדם וגילויו או פרסומו יהיה אסור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} חומר בדיקה לא יתקבל כראיה במשפט, למעט חומר בדיקה הנוגע לנבדק בלבד שהוגש בידיו בהליך שיפוטי בשל החלטה שהתקבלה בעניינו;
{{ח:תתת|(2)}} נושא בתפקיד לא יועמד לדין משמעתי על בסיס חומר בדיקה וממצאיו, למעט מידע שהועבר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24י|סעיף 24י(3)(א) סיפה}}; ואולם אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהגורם המוסמך לכך בהתאם לכל דין לקבל כל החלטה מינהלית שבסמכותו לגבי נושא בתפקיד.24יסייגים לחיסיון חומר בדיקהתיקונים: תשע״ז־3
על אף האמור בסעיף 24ט, חומר בדיקה או תמצית שלו יועברו לכל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן בתנאים המפורטים בהן, בהיקף המזערי הנדרש לשם השגת התכלית האמורה בהן:
(1)גורמים במשטרת ישראל כמפורט להלן, שחומר הבדיקה דרוש להם לצורך קבלת החלטה בדבר התאמה לתפקיד של הנבדק או לשם קבלת החלטה מינהלית בעניינו כאמור בסעיף 24ט(ב)(2) סיפה:
(א)הוועדה;
(ב)המפקח הכללי;
(ג)ראש אגף משאבי אנוש;
(ד)מפקד המחוז או ראש האגף אליו כפוף הנבדק, או שאליו יהיה כפוף בתפקיד שהוא מועמד אליו;
(2)השר או גורם מוסמך במשרד לביטחון הפנים כמפורט להלן – אם חומר הבדיקה דרוש לצורך קבלת החלטת השר, בהתאם לסמכותו לפי כל דין, בדבר מינויו של הנבדק, השעייתו או פיטוריו:
(א)המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים;
(ב)סגן המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים שהשר הסמיכו לעניין זה;
(ג)היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים;
(3)גוף המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה – אם עלה במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג פשע או אם עלה במסגרת בדיקת התאמה כאמור חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג עוון והמפקח הכללי או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לכך, החליטו על העברת המידע לגוף המוסמך, מטעמים שיירשמו; החליט הגוף המוסמך שלא להעמיד לדין את הנבדק שבעניינו עלה החשד, ולהעביר את עניינו של הנבדק להליך משמעתי, רשאי הוא להעביר את המידע כאמור בפסקה זו למי שמוסמך להעמיד את הנבדק לדין משמעתי לפי חוק המשטרה;
(ב)לא יועבר לפי הוראות פסקה זו אלא מידע הנוגע לחשד האמור בה בלבד, וחומר הבדיקה עצמו לא יועבר לגורם המוסמך;
(4)גורם בשירות הביטחון הכללי שקבע לעניין זה ראש שירות הביטחון הכללי – אם המפקח הכללי הורה על העברת חומר הבדיקה, וחומר הבדיקה דרוש לצורך ביצוע הליך התאמה ביטחונית בהתאם לסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק המשטרה → חוק המשטרה
- לסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002 → חוק שירות הביטחון הכללי #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24ט|בסעיף 24ט}}, חומר בדיקה או תמצית שלו יועברו לכל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן בתנאים המפורטים בהן, בהיקף המזערי הנדרש לשם השגת התכלית האמורה בהן:
{{ח:תת|(1)}} גורמים במשטרת ישראל כמפורט להלן, שחומר הבדיקה דרוש להם לצורך קבלת החלטה בדבר התאמה לתפקיד של הנבדק או לשם קבלת החלטה מינהלית בעניינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24ט|בסעיף 24ט(ב)(2) סיפה}}:
{{ח:תתת|(א)}} הוועדה;
{{ח:תתת|(ב)}} המפקח הכללי;
{{ח:תתת|(ג)}} ראש אגף משאבי אנוש;
{{ח:תתת|(ד)}} מפקד המחוז או ראש האגף אליו כפוף הנבדק, או שאליו יהיה כפוף בתפקיד שהוא מועמד אליו;
{{ח:תת|(2)}} השר או גורם מוסמך במשרד לביטחון הפנים כמפורט להלן – אם חומר הבדיקה דרוש לצורך קבלת החלטת השר, בהתאם לסמכותו לפי כל דין, בדבר מינויו של הנבדק, השעייתו או פיטוריו:
{{ח:תתת|(א)}} המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(ב)}} סגן המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים שהשר הסמיכו לעניין זה;
{{ח:תתת|(ג)}} היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים;
{{ח:תת|(3)|(א)}} גוף המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה – אם עלה במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג פשע או אם עלה במסגרת בדיקת התאמה כאמור חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג עוון והמפקח הכללי או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לכך, החליטו על העברת המידע לגוף המוסמך, מטעמים שיירשמו; החליט הגוף המוסמך שלא להעמיד לדין את הנבדק שבעניינו עלה החשד, ולהעביר את עניינו של הנבדק להליך משמעתי, רשאי הוא להעביר את המידע כאמור בפסקה זו למי שמוסמך להעמיד את הנבדק לדין משמעתי לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|חוק המשטרה}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא יועבר לפי הוראות פסקה זו אלא מידע הנוגע לחשד האמור בה בלבד, וחומר הבדיקה עצמו לא יועבר לגורם המוסמך;
{{ח:תת|(4)}} גורם בשירות הביטחון הכללי שקבע לעניין זה ראש שירות הביטחון הכללי – אם המפקח הכללי הורה על העברת חומר הבדיקה, וחומר הבדיקה דרוש לצורך ביצוע הליך התאמה ביטחונית בהתאם {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 7|לסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.24יאמסירת חומר בדיקה לנבדקתיקונים: תשע״ז־3
על אף האמור בסעיף 24ט, המפקח הכללי יעביר חומר בדיקה לנבדק אם ביקש זאת הנבדק לצורך הגשת השגה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או לצורך פנייה לבית המשפט לגבי החלטה מינהלית שהתקבלה בעניינו על בסיס חומר הבדיקה, ובכפוף להוראות אלה:
(א)לא יועבר לנבדק אלא חומר בדיקה הנוגע אליו בלבד, שעל בסיסו התקבלה ההחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או ההחלטה המינהלית האמורה;
(ב)לא יועבר לנבדק חומר בדיקה שנמסר אודותיו על ידי נבדק אחר בבדיקת התאמה לתפקיד או חומר בדיקה שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של משטרת ישראל או את יכולתה לבצע את תפקידיה, אולם המפקח הכללי יעביר לנבדק תמצית של חומר הבדיקה כאמור, בהיקף המזערי הנדרש לשם התכליות האמורות בסעיף זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24ט|בסעיף 24ט}}, המפקח הכללי יעביר חומר בדיקה לנבדק אם ביקש זאת הנבדק לצורך הגשת השגה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או לצורך פנייה לבית המשפט לגבי החלטה מינהלית שהתקבלה בעניינו על בסיס חומר הבדיקה, ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תת|(א)}} לא יועבר לנבדק אלא חומר בדיקה הנוגע אליו בלבד, שעל בסיסו התקבלה ההחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או ההחלטה המינהלית האמורה;
{{ח:תת|(ב)}} לא יועבר לנבדק חומר בדיקה שנמסר אודותיו על ידי נבדק אחר בבדיקת התאמה לתפקיד או חומר בדיקה שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של משטרת ישראל או את יכולתה לבצע את תפקידיה, אולם המפקח הכללי יעביר לנבדק תמצית של חומר הבדיקה כאמור, בהיקף המזערי הנדרש לשם התכליות האמורות בסעיף זה.24יבהוראות המשטרה לעניין התאמה לתפקידתיקונים: תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2
(א)הוראות בעניינים המפורטים להלן ייקבעו בהוראות המשטרה באישור שר המשפטים, לאחר שנשקלה מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך:
(1)רמות הסיווג של תפקידים;
(2)הנושאים שיהיה ניתן לבדוק בבדיקת התאמה לתפקיד, ובפרט בבדיקה הכוללת שימוש בפוליגרף;
(3)אופן ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד והפעולות שיינקטו במסגרתה בהתאם לרמות הסיווג של התפקידים, ובכלל זה רמות הסיווג של תפקידים שלגביהן ניתן לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד;
(4)נסיבות שבהן יהיה ניתן לדחות את הביצוע של בדיקת פוליגרף לפי סעיף 24ה(א)(2);
(5)היחידה במשטרה שתיועד לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד ולשמירת חומר בדיקה;
(6)האופן שבו יבוצעו בדיקות התאמה לתפקיד למשרתים ביחידה האמורה בפסקה (5);
(7)אופן שמירת חומר בדיקה ומועד מחיקתו, וסוגים של חומר בדיקה אשר לא יישמרו; הוראות לפי פסקה זו יחולו גם על גורם שנמסר לו חומר בדיקה לפי הוראות סעיף 24י;
(8)הגורמים בגופים האמורים בסעיף 24י(3) שלהם יועבר חומר בדיקה בהתאם להוראות אותו סעיף ואופן העברת חומר בדיקה אליהם;
(9)אופן מתן הודעה לנבדק בדבר תוצאות בדיקת התאמתו לתפקיד ודרכי הגשת השגה על החלטה בדבר אי־התאמה לתפקיד;
(10)דרכי מסירת חומר בדיקה לנבדק לפי סעיף 24יא;
(11)נסיבות שבהן יש מניעה לבצע בדיקת פוליגרף.
(ב)הוראות לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות בעניינים המפורטים להלן ייקבעו בהוראות המשטרה באישור שר המשפטים, לאחר שנשקלה מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך:
{{ח:תתת|(1)}} רמות הסיווג של תפקידים;
{{ח:תתת|(2)}} הנושאים שיהיה ניתן לבדוק בבדיקת התאמה לתפקיד, ובפרט בבדיקה הכוללת שימוש בפוליגרף;
{{ח:תתת|(3)}} אופן ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד והפעולות שיינקטו במסגרתה בהתאם לרמות הסיווג של התפקידים, ובכלל זה רמות הסיווג של תפקידים שלגביהן ניתן לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד;
{{ח:תתת|(4)}} נסיבות שבהן יהיה ניתן לדחות את הביצוע של בדיקת פוליגרף לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיף 24ה(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} היחידה במשטרה שתיועד לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד ולשמירת חומר בדיקה;
{{ח:תתת|(6)}} האופן שבו יבוצעו בדיקות התאמה לתפקיד למשרתים ביחידה האמורה בפסקה (5);
{{ח:תתת|(7)}} אופן שמירת חומר בדיקה ומועד מחיקתו, וסוגים של חומר בדיקה אשר לא יישמרו; הוראות לפי פסקה זו יחולו גם על גורם שנמסר לו חומר בדיקה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24י|סעיף 24י}};
{{ח:תתת|(8)}} הגורמים בגופים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 24י|בסעיף 24י(3)}} שלהם יועבר חומר בדיקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24י|אותו סעיף}} ואופן העברת חומר בדיקה אליהם;
{{ח:תתת|(9)}} אופן מתן הודעה לנבדק בדבר תוצאות בדיקת התאמתו לתפקיד ודרכי הגשת השגה על החלטה בדבר אי־התאמה לתפקיד;
{{ח:תתת|(10)}} דרכי מסירת חומר בדיקה לנבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 24יא|סעיף 24יא}};
{{ח:תתת|(11)}} נסיבות שבהן יש מניעה לבצע בדיקת פוליגרף.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.24יגשינוי התוספת השלישיתתיקונים: תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2
השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השלישית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.24ידשמירת דינים – פרק שלישי1תיקונים: תשע״ז־3
הוראות פרק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}} באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.פרק רביעי: שוטרים שלא מן המנין
סימן א׳: שוטרים מוספים זמניים
25גיוסתיקונים: תשס״ו
(א)על אף האמור בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה, כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל יכול שיגוייס לתקופה של ששה חדשים.
(ב)מי שגוייס כאמור, ייקרא שוטר מוסף זמני, ויהיה כפוף להוראות פקודה זו ולהוראות חוק המשטרה וכל התקנות שהותקנו לפיהם, למעט האמור להלן.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה, כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל יכול שיגוייס לתקופה של ששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שגוייס כאמור, ייקרא שוטר מוסף זמני, ויהיה כפוף להוראות פקודה זו ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|חוק המשטרה}} וכל התקנות שהותקנו לפיהם, למעט האמור להלן.26שחרור
המפקח הכללי רשאי, בכל עת, לשחרר מן השירות שוטר מוסף זמני על ידי הודעה בכתב חודש ימים מראש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הכללי רשאי, בכל עת, לשחרר מן השירות שוטר מוסף זמני על ידי הודעה בכתב חודש ימים מראש.27הפסקת שירות
שוטר מוסף זמני רשאי למסור הודעה בכתב למפקח הכללי, לא יאוחר מחודש אחד לפני תום תקופת ששת החדשים, כי אין בדעתו לחדש את השירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוטר מוסף זמני רשאי למסור הודעה בכתב למפקח הכללי, לא יאוחר מחודש אחד לפני תום תקופת ששת החדשים, כי אין בדעתו לחדש את השירות.28המשכת שירות
לא נמסרה הודעה כאמור בסעיף 27, רואים את השוטר כאילו גוייס לפי סעיף 25 לתקופה נוספת של ששה חדשים, זולת אם שוחרר לפי סעיף 26 או גוייס להמשך שירות לפי סעיף 11 או על פי חוזה מיוחד.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27}}, רואים את השוטר כאילו גוייס לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} לתקופה נוספת של ששה חדשים, זולת אם שוחרר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} או גוייס להמשך שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על פי חוזה מיוחד.29מתן הודעות
הוראות סעיפים 26, 27 ו־28 בדבר מסירת הודעות יחולו על כל תקופה נוספת של ששה חדשים, כאילו היתה התקופה המקורית של ששה חדשים לפי סעיף 25.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}} {{ח:פנימי|סעיף 28|ו־28}} בדבר מסירת הודעות יחולו על כל תקופה נוספת של ששה חדשים, כאילו היתה התקופה המקורית של ששה חדשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}.30תקנות מסויימות לא יחולו
תקנות בדבר שכר התנהגות טובה, מענק שפות ושכר הצטיינות לא יחולו על שוטרים מוספים זמניים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות בדבר שכר התנהגות טובה, מענק שפות ושכר הצטיינות לא יחולו על שוטרים מוספים זמניים.סימן ב׳: שוטרים לתפקידים מיוחדים
31גיוס שוטר לתפקידים מיוחדים
על פי בקשת אדם המבקש להעסיק שוטרים בתפקידים מיוחדים, רשאי המפקח הכללי, באישור השר, לגייס אנשים מתאימים כשוטרים לתפקידים מיוחדים על מנת שישרתו שירות מיוחד זה בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על פי בקשת אדם המבקש להעסיק שוטרים בתפקידים מיוחדים, רשאי המפקח הכללי, באישור השר, לגייס אנשים מתאימים כשוטרים לתפקידים מיוחדים על מנת שישרתו שירות מיוחד זה בלבד.32דין שוטר לתפקידים מיוחדיםתיקונים: תשס״ו
מי שגוייס כאמור רואים אותו, לכל דבר וענין, כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף לכל הוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות פרק ב׳ לחוק המשטרה; אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ב׳ לחוק המשטרה → חוק המשטרה #פרק ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שגוייס כאמור רואים אותו, לכל דבר וענין, כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף לכל הוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המשטרה}}; אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.33תשלוםתיקונים: תשל״ג
המבקש שירותיו של שוטר לתפקידים מיוחדים ישלם לאוצר המדינה כל רבע שנה מראש כספים לכיסוי שכרו, דמי מדיו ושאר הוצאות שהמפקח הכללי יאמר שהן דרושות; אך לגבי תשלום שכרם של שוטרים כאמור העובדים בשירותה של עיריה או של נמל מותר לעשות הסדרים מיוחדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המבקש שירותיו של שוטר לתפקידים מיוחדים ישלם לאוצר המדינה כל רבע שנה מראש כספים לכיסוי שכרו, דמי מדיו ושאר הוצאות שהמפקח הכללי יאמר שהן דרושות; אך לגבי תשלום שכרם של שוטרים כאמור העובדים בשירותה של עיריה או של נמל מותר לעשות הסדרים מיוחדים.34הפסקת שירות
המעסיק שוטר לתפקידים מיוחדים ומבקש להפסיק שירותו יתן למפקח הכללי הודעה חודש ימים מראש; אך רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, לוותר על הודעה כזאת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המעסיק שוטר לתפקידים מיוחדים ומבקש להפסיק שירותו יתן למפקח הכללי הודעה חודש ימים מראש; אך רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, לוותר על הודעה כזאת.35הצהרת מתגייס
המתגייס כשוטר לתפקידים מיוחדים יחתום על הצהרת מתגייס בטופס שנקבע, והוראות סעיף 13 יחולו עליו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המתגייס כשוטר לתפקידים מיוחדים יחתום על הצהרת מתגייס בטופס שנקבע, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} יחולו עליו.36תיקונים: תשל״ג, תשנ״ו, תשס״ו־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ג׳: שוטרים מיוחדים
37מינוי שוטרים מיוחדים
היה נראה שיש התקהלות בלתי־חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לכך, וכי המשטרה המופקדת כרגיל על שמירת השלום אינה מספקת כדי שמירת השלום, הגנת התושבים ובטחון הרכוש במקום, רשאי כל שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח לפנות אל הממונה, או אל השופט הקרוב ביותר, בבקשה שימנה תושבים מן הסביבה במספר הדרוש שישרתו כשוטרים מיוחדים במשך הזמן ובתחומים שיראה לנחוץ; הממונה או השופט ייענה לבקשה, זולת אם ראה סיבה שלא לעשות כן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה נראה שיש התקהלות בלתי־חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לכך, וכי המשטרה המופקדת כרגיל על שמירת השלום אינה מספקת כדי שמירת השלום, הגנת התושבים ובטחון הרכוש במקום, רשאי כל שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח לפנות אל הממונה, או אל השופט הקרוב ביותר, בבקשה שימנה תושבים מן הסביבה במספר הדרוש שישרתו כשוטרים מיוחדים במשך הזמן ובתחומים שיראה לנחוץ; הממונה או השופט ייענה לבקשה, זולת אם ראה סיבה שלא לעשות כן.38דין שוטר מיוחד
שוטר מיוחד שנתמנה כאמור רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל, יהיו לו אותן סמכויות, חסיונות וחסינויות אשר לשוטר מן המנין, והוא יהיה נתון לאותה משמעת וסר לפקודתן של אותן רשויות, בכפוף להוראות סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוטר מיוחד שנתמנה כאמור רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל, יהיו לו אותן סמכויות, חסיונות וחסינויות אשר לשוטר מן המנין, והוא יהיה נתון לאותה משמעת וסר לפקודתן של אותן רשויות, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן זה}}.39הצהרה
מי שנתמנה שוטר מיוחד יחתום בפני הממונה, שופט או קצין משטרה בכיר על הצהרה בטופס שנקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שנתמנה שוטר מיוחד יחתום בפני הממונה, שופט או קצין משטרה בכיר על הצהרה בטופס שנקבע.40סירוב לשמש בתפקיד ואי־ציות
מי שנתמנה שוטר מיוחד ובלי הצדק מספיק לא שירת, או סירב לשרת בתפקיד זה, או לא ציית לפקודה שניתנה לו כדין לשם מילוי תפקידיו, דינו – מאסר עשרה ימים או קנס 75 לירות לכל מקרה של מחדל, סירוב או אי־ציות כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שנתמנה שוטר מיוחד ובלי הצדק מספיק לא שירת, או סירב לשרת בתפקיד זה, או לא ציית לפקודה שניתנה לו כדין לשם מילוי תפקידיו, דינו – מאסר עשרה ימים או קנס 75 לירות לכל מקרה של מחדל, סירוב או אי־ציות כאמור.סימן ד׳: נוטרי כפרים
41צו למינוי נוטרים
רשאי הממונה לצוות על מינוי נוטרים שישרתו בתחומם של כפר או קבוצת כפרים במשך זמן שראה לנכון, אם היה סבור כי הגנת הרכוש והיבול במקום, או מצב הבטחון הציבורי, התנהגות התושבים או סיבה אחרת, מחייבים לעשות כן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשאי הממונה לצוות על מינוי נוטרים שישרתו בתחומם של כפר או קבוצת כפרים במשך זמן שראה לנכון, אם היה סבור כי הגנת הרכוש והיבול במקום, או מצב הבטחון הציבורי, התנהגות התושבים או סיבה אחרת, מחייבים לעשות כן.42הצעת מועמדים
ציווה הממונה כאמור, תציע המועצה המקומית – ובאין מועצה מקומית יציעו המוכתר והנכבדים של הכפר או של קבוצת הכפרים הנוגעים בדבר – למפקד משטרת המחוז מועמד או מועמדים לנוטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ציווה הממונה כאמור, תציע המועצה המקומית – ובאין מועצה מקומית יציעו המוכתר והנכבדים של הכפר או של קבוצת הכפרים הנוגעים בדבר – למפקד משטרת המחוז מועמד או מועמדים לנוטרים.43מינוי
(א)אישר מפקד משטרת המחוז את המועמדים שהוצעו והעיד רופא ממשלתי שהם כשרים מבחינה גופנית, ימונו להיות נוטרים.
(ב)לא אושרו המועמדים, או שלא הוצעו כאמור תוך שבעה ימים מיום מתן הצו על ידי הממונה, ימנה מפקד משטרת המחוז אנשים כשרים ומתאימים להיות נוטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אישר מפקד משטרת המחוז את המועמדים שהוצעו והעיד רופא ממשלתי שהם כשרים מבחינה גופנית, ימונו להיות נוטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא אושרו המועמדים, או שלא הוצעו כאמור תוך שבעה ימים מיום מתן הצו על ידי הממונה, ימנה מפקד משטרת המחוז אנשים כשרים ומתאימים להיות נוטרים.44הצהרה
מי שנתמנה נוטר יחתום, לפני קצין משטרה בכיר, על הצהרה בטופס שנקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שנתמנה נוטר יחתום, לפני קצין משטרה בכיר, על הצהרה בטופס שנקבע.45דין נוטרתיקונים: תשס״ו
מי שנתמנה נוטר רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף להוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות פרק ב׳ לחוק המשטרה, אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ב׳ לחוק המשטרה → חוק המשטרה #פרק ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שנתמנה נוטר רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף להוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המשטרה}}, אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.46שכר נוטרים וגבייתו
(א)הממונה יקבע את שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים, ובכפוף לצו של השר, ימַנֵּן אותם בין הגברים הבוגרים התושבים ובעלי הקרקעות, שבכפר או שבקבוצת הכפרים; ההיטל ייגבה לפי הדין בדבר גביית מסים.
(ב)עד לגביית ההיטל, ישולמו שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים למפקח הכללי מתוך אוצר המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממונה יקבע את שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים, ובכפוף לצו של השר, ימַנֵּן אותם בין הגברים הבוגרים התושבים ובעלי הקרקעות, שבכפר או שבקבוצת הכפרים; ההיטל ייגבה לפי הדין בדבר גביית מסים.
{{ח:תת|(ב)}} עד לגביית ההיטל, ישולמו שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים למפקח הכללי מתוך אוצר המדינה.47פיטורין
הממונה רשאי, בכל עת, לפטר נוטר בגלל אי מילוי תפקיד או התנהגות רעה, והמועצה המקומית, או המוכתר או הממונה, יעשו מיד סידורים למילוי תפקידיו של הנוטר עד למינוי חדש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה רשאי, בכל עת, לפטר נוטר בגלל אי מילוי תפקיד או התנהגות רעה, והמועצה המקומית, או המוכתר או הממונה, יעשו מיד סידורים למילוי תפקידיו של הנוטר עד למינוי חדש.48התפטרות בטרם עת
נוטר שהתפטר או נטש את משרתו, בלא סיבה טובה, לפני תום תקופת שירותו, יהיה חייב, על פי צו מאת הממונה, לשלם לכפר את כל ההוצאות הכרוכות במינוי נוטר אחר במקומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוטר שהתפטר או נטש את משרתו, בלא סיבה טובה, לפני תום תקופת שירותו, יהיה חייב, על פי צו מאת הממונה, לשלם לכפר את כל ההוצאות הכרוכות במינוי נוטר אחר במקומו.49תחולה על אזורים אחרים
(א)הממונה רשאי, בצו, להחיל סימן זה על –
(1)אזור שבטי שבמחוזו;
(2)אזור אחר שבמחוזו, שאינו אזור של כפר או של קבוצת כפרים.
(ב)הוחל סימן זה על אזור כאמור, ייקבע השכר של הנוטרים שנתמנו ומינונו בדרך שאישר הממונה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, בצו, להחיל {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן זה}} על –
{{ח:תתת|(1)}} אזור שבטי שבמחוזו;
{{ח:תתת|(2)}} אזור אחר שבמחוזו, שאינו אזור של כפר או של קבוצת כפרים.
{{ח:תת|(ב)}} הוחל {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן זה}} על אזור כאמור, ייקבע השכר של הנוטרים שנתמנו ומינונו בדרך שאישר הממונה.פרק רביעי 1: המשמר האזרחי
49אפרשנותתיקונים: תשל״ה
בפרק זה –
”פגיעת איבה“ – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970;
”פקודות הצבא“ – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955;
”רשות השמירה“ ו”הממונה על השמירה“ – כמשמעותם בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970 → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
- בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
- בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961 → חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעת איבה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות השמירה“ ו”הממונה על השמירה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961}}.49בהמשמר האזרחי ותפקידיותיקונים: תשל״ה, תשמ״ח, תשפ״ב, תשפ״ג־2
(א)מוקם בזה ליד משטרת ישראל המשמר האזרחי (להלן – המשמר).
(ב)בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר.
(ג)בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב), תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר גם בפעולותיה לשמירת הבטחון, הנפש והרכוש שנקבעו בתקנות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
(ד)חבר המשמר לא יועסק בפעולות כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בתקנות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מוקם בזה ליד משטרת ישראל המשמר האזרחי (להלן – המשמר).
{{ח:תת|(ב)}} בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר.
{{ח:תת|(ג)}} בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב), תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר גם בפעולותיה לשמירת הבטחון, הנפש והרכוש שנקבעו בתקנות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} חבר המשמר לא יועסק בפעולות כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בתקנות.49גחברי המשמרתיקונים: תשל״ה
אלה חברי המשמר:
(1)מי שנתקבל למשמר כמתנדב לפי כללים שיקבע השר;
(2)מי שנתמנה שוטר מיוחד בהסכמתו לפי סעיף 37;
(3)מי שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, ונשלח למשטרת ישראל מאת הרשות שנקבעה בפקודות הצבא על־מנת לשרת בה את השירות שבו הוא חייב לפי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב];
(4)מי שנשלח למשטרת ישראל מאת רשות השמירה, או מאת הממונה על השמירה, על־מנת שימלא בה את השמירה שבה הוא חייב מכוח חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961, או את השמירה שהתנדב לה לפי החוק האמור.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק שירות בטחון
- חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961 → חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)
- החוק האמור → חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלה חברי המשמר:
{{ח:תת|(1)}} מי שנתקבל למשמר כמתנדב לפי כללים שיקבע השר;
{{ח:תת|(2)}} מי שנתמנה שוטר מיוחד בהסכמתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};
{{ח:תת|(3)}} מי שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, ונשלח למשטרת ישראל מאת הרשות שנקבעה בפקודות הצבא על־מנת לשרת בה את השירות שבו הוא חייב לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:תת|(4)}} מי שנשלח למשטרת ישראל מאת רשות השמירה, או מאת הממונה על השמירה, על־מנת שימלא בה את השמירה שבה הוא חייב מכוח {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961}}, או את השמירה שהתנדב לה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|החוק האמור}}.49דמעמדו של חבר המשמרתיקונים: תשל״ה
(א)חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של חבר המשמר בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר, בשינויים שיקבע השר בצו; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה שהוטלה עליו וסמכות שניתנה לו בדין אחר, ולא לגרוע מהן.
(ב)חובה שהוטלה על חבר המשמר לפי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב], דוחה חובה שהוטלה עליו כחבר המשמר.
(ג)חבר המשמר לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.
(ד)לא ישולמו דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, בעד חבר המשמר אשר איננו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ג).
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996.
הצג הפניות חיצוניות
- חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק שירות בטחון
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של חבר המשמר בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר, בשינויים שיקבע השר בצו; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה שהוטלה עליו וסמכות שניתנה לו בדין אחר, ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ב)}} חובה שהוטלה על חבר המשמר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, דוחה חובה שהוטלה עליו כחבר המשמר.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המשמר לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} לא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}}, בעד חבר המשמר אשר איננו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996}}.}}49הסיום החברותתיקונים: תשל״ה
חברותו של אדם במשמר פוקעת –
(1)אם נתקבל למשמר כמתנדב או כשוטר מיוחד – ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם;
(2)אם היה נמנה עם כוחות המילואים לפי סעיף 49ג(3) – ביום שבטלה שליחתו למשמר או ביום שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים;
(3)אם נשלח למשמר מאת רשות השמירה או הממונה על השמירה – ביום שבו חדל להיות חייב בשמירה לפי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961, או ביום שבוטלה שליחתו למשמר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961 → חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חברותו של אדם במשמר פוקעת –
{{ח:תת|(1)}} אם נתקבל למשמר כמתנדב או כשוטר מיוחד – ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם;
{{ח:תת|(2)}} אם היה נמנה עם כוחות המילואים לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג(3)}} – ביום שבטלה שליחתו למשמר או ביום שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים;
{{ח:תת|(3)}} אם נשלח למשמר מאת רשות השמירה או הממונה על השמירה – ביום שבו חדל להיות חייב בשמירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961}}, או ביום שבוטלה שליחתו למשמר.49והפיקוד על המשמרתיקונים: תשל״ה
(א)המפקח הכללי או מי שהסמיך לכך רשאי –
(1)למנות מפקד למשמר כולו;
(2)למנות מפקד למשמר בתחומה של רשות מקומית;
(3)למנות קצינים מבין חברי המשמר ולקבוע את תאריהם.
(ב)מינוי מפקדים וקצינים למשמר מדרגת קצין משטרה בכיר טעון אישור השר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי או מי שהסמיך לכך רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} למנות מפקד למשמר כולו;
{{ח:תתת|(2)}} למנות מפקד למשמר בתחומה של רשות מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} למנות קצינים מבין חברי המשמר ולקבוע את תאריהם.
{{ח:תת|(ב)}} מינוי מפקדים וקצינים למשמר מדרגת קצין משטרה בכיר טעון אישור השר.49זתקציבתיקונים: תשל״ה
(א)לפני כל שנת כספים הבאה אחרי שנת הכספים 1974 יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות שבהן נתכונן משמר, תכנית בדבר הוצאותיהן למשמר.
(ב)נקבעו ההוצאות לרשות מקומית פלונית, תכלול הרשות המקומית את סכום ההוצאות בתקציבה; לא עשתה כן – יעשה זאת שר הפנים.
(ג)אוצר המדינה יעביר לשר הפנים את סכום השתתפותו בהוצאות המשמר בשיעור שיקבעו שרי האוצר והפנים בהתייעצות עם השר.
(ד)שר הפנים יורה בדבר חלוקת הסכום האמור בין הרשויות המקומיות שבהן נתכונן המשמר בהתחשב בסכום ההוצאות, בתקציב הרשות שנקבע באישורו ובסכום שהוצא בפועל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לפני כל שנת כספים הבאה אחרי שנת הכספים 1974 יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות שבהן נתכונן משמר, תכנית בדבר הוצאותיהן למשמר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו ההוצאות לרשות מקומית פלונית, תכלול הרשות המקומית את סכום ההוצאות בתקציבה; לא עשתה כן – יעשה זאת שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה יעביר לשר הפנים את סכום השתתפותו בהוצאות המשמר בשיעור שיקבעו שרי האוצר והפנים בהתייעצות עם השר.
{{ח:תת|(ד)}} שר הפנים יורה בדבר חלוקת הסכום האמור בין הרשויות המקומיות שבהן נתכונן המשמר בהתחשב בסכום ההוצאות, בתקציב הרשות שנקבע באישורו ובסכום שהוצא בפועל.49חסיוע הרשויות המקומיות
שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי בצו להורות לרשות המקומית לכונן משמר בתחומה ולטפל בגיוסם ורישומם של חברי המשמר, למעט אלה הנזכרים בסעיף 49ג(3).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי בצו להורות לרשות המקומית לכונן משמר בתחומה ולטפל בגיוסם ורישומם של חברי המשמר, למעט אלה הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג(3)}}.פרק רביעי 1א׳: משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פרק זה הוא הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 31.8.2026, הוראת השעה חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|פרק 4-1א|פרק זה}} הוא הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, הוראת השעה חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו).}}49ח1משרת בשירות אזרחי–ביטחוניתיקונים: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־3
(א)בסעיף זה –
”חוק שירות לאומי–אזרחי“ – חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014;
”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – מי שמשרת במשטרת ישראל בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי;
”השר הממונה“ – השר הממונה על ביצוע חוק שירות לאומי–אזרחי.
(ב)חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני יהיו כשל שוטר, בשינויים שייקבעו בצו לפי סעיף קטן (ג), ובשינויים המפורטים בפקודה זו ובחוק המשטרה.
(ג)השר רשאי לקבוע בצו הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם הוראות לעניין חובותיו וזכויותיו של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני ייקבעו בהסכמת השר הממונה או לבקשתו; לא הושגה הסכמה בין השרים, יכריע בעניין ראש הממשלה בתוך 30 ימים מיום פניית מי מהשרים אליו.
(ד)על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני לא יחול חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014 → חוק שירות לאומי-אזרחי
- בחוק שירות לאומי–אזרחי → חוק שירות לאומי-אזרחי
- חוק שירות לאומי–אזרחי → חוק שירות לאומי-אזרחי
- ובחוק המשטרה → חוק המשטרה
- חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981 → חוק המשטרה (נכים ונספים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – מי שמשרת במשטרת ישראל בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ – השר הממונה על ביצוע {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני יהיו כשל שוטר, בשינויים שייקבעו בצו לפי סעיף קטן (ג), ובשינויים המפורטים בפקודה זו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|ובחוק המשטרה}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע בצו הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם הוראות לעניין חובותיו וזכויותיו של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני ייקבעו בהסכמת השר הממונה או לבקשתו; לא הושגה הסכמה בין השרים, יכריע בעניין ראש הממשלה בתוך 30 ימים מיום פניית מי מהשרים אליו.
{{ח:תת|(ד)}} על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני לא יחול {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}.פרק רביעי 2: חקירת עבירות שוטרים ועובדי שירות הבטחון הכללי
49טסמכות חקירהתיקונים: תשנ״ב, תשפ״ב, תשפ״ג־2
(א)על אף האמור בכל דין, חקירה של עבירה כמשמעותה בתוספת הראשונה, אשר בביצועה חשוד שוטר, לא תיערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן – המחלקה).
(ב)האמור בסעיף קטן (א) יחול גם כאשר שוטר חשוד בביצוע עבירה ביחד עם אחר, והמחלקה מוסמכת לחקור גם מי שמעורב בביצוע העבירה ואינו שוטר, הכל בכפוף לאמור בתוספת הראשונה.
(ג)אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהמשטרה לחקור בעבירה לפני שנודע לה כי שוטר מעורב בביצועה.
(ד)שר המשטרה ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים לשנות את התוספת הראשונה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, חקירה של עבירה כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אשר בביצועה חשוד שוטר, לא תיערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן – המחלקה).
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול גם כאשר שוטר חשוד בביצוע עבירה ביחד עם אחר, והמחלקה מוסמכת לחקור גם מי שמעורב בביצוע העבירה ואינו שוטר, הכל בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהמשטרה לחקור בעבירה לפני שנודע לה כי שוטר מעורב בביצועה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשטרה ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.49ט1חקירת עובדי שירות הבטחון הכלליתיקונים: תשנ״ד, תשס״ד
(א)עבירה שעובד שירות הביטחון הכללי חשוד בביצועה במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לתפקידו, תחקור בה המחלקה, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה; הוראות סעיף 49ט(ב) ו־(ג) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, ”עבירה“ – כל עבירה למעט עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, ועבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה או שירות הביטחון הכללי, מוסמכת לחקור בה על פי דין.
(ב)היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את סמכותו לפי סעיף קטן (א).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 1 לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עבירה שעובד שירות הביטחון הכללי חשוד בביצועה במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לתפקידו, תחקור בה המחלקה, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ט|סעיף 49ט(ב) ו־(ג)}} יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, ”עבירה“ – כל עבירה למעט עבירת תעבורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת התעבורה}}, ועבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה או שירות הביטחון הכללי, מוסמכת לחקור בה על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את סמכותו לפי סעיף קטן (א).49יסמכויות המחלקהתיקונים: תשנ״ב
(א)לצורך מילוי תפקידיהם לפי פרק זה, יהיו למחלקה ולמי שנמנה עמה, הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי הענין.
(ב)בכל פעולה שהמחלקה מוסמכת לעשות רשאית היא להסתייע במשטרה בהתאם לכללים שיקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.
(ג)מקום שהוענקה בחיקוק סמכות לשוטר על פי הגדרת דרגתו או תפקידו, יקבע פרקליט המדינה את בעלי התפקידים מבין הנמנים עם המחלקה, שלהם תוענק הסמכות.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה), התשנ״ב–1992.
פורסמו כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים), התשנ״ב–1992.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לצורך מילוי תפקידיהם לפי {{ח:פנימי|פרק 4-2|פרק זה}}, יהיו למחלקה ולמי שנמנה עמה, הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} בכל פעולה שהמחלקה מוסמכת לעשות רשאית היא להסתייע במשטרה בהתאם לכללים שיקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.
{{ח:תת|(ג)}} מקום שהוענקה בחיקוק סמכות לשוטר על פי הגדרת דרגתו או תפקידו, יקבע פרקליט המדינה את בעלי התפקידים מבין הנמנים עם המחלקה, שלהם תוענק הסמכות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה)|כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים)|כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים), התשנ״ב–1992}}.}}49יאתיאומי חקיקהתיקונים: תשנ״ב, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב
(א)לענין סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979, יראו את מנהל המחלקה ובהעדרו – את ממלא מקומו, כקצין משטרה מוסמך.
(ב)לענין סעיף 19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, יראו את המחלקה כרשות בטחון.
(ג)
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979 → חוק האזנת סתר #סעיף 1
- סעיף 19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הפרטיות #סעיף 19
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר#סעיף 1|סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}, יראו את מנהל המחלקה ובהעדרו – את ממלא מקומו, כקצין משטרה מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 19|סעיף 19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, יראו את המחלקה כרשות בטחון.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}פרק חמישי – דין משמעתי
סימן א׳: הוראות כלליות
50תיקונים: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}51תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}51אתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}51בתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}51גתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}51דתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}51התיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}51ותיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}51זתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}52תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}53תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}54תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}55תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}55אתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}55בתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}55גתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}55דתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}55התיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}56תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}57תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}58תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}59תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}60תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}61תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}62תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}63אתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}64תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}64אתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}64בתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ב׳: דן יחיד
65תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}66תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}67תיקונים: תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ה, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}68תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}69תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}70תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ג׳: בית דין למשמעת
71תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}72תיקונים: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}73תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}74תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}75תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}76תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ד׳: בית דין לערעורים
77תיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}77אתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}77בתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}77גתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}77דתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}77התיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}77ותיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}77זתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}77חתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ד׳1 – מעצר ועיכוב שוטרי חובה
77ח1הגדרותתיקונים: תשנ״ח, תשס״ו
בסימן זה –
”צו מעצר“ – לרבות עותק ממנו שנעשה באמצעות צילום, פקסימיליה, או בכל דרך אחרת;
”תחנת משטרה“ – תחנת משטרה שנקבעה לפי סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
”הקצין הממונה“ – מפקד תחנת משטרה, ובהעדרו – הקצין הממונה על התחנה;
”הקצין המוסמך“ – קצין משטרה בכיר המשרת במשמר הגבול, שמפקד משמר הגבול מינה אותו להיות אחראי לענין מעצר ועיכוב שוטרי חובה;
”קצין שיפוט בכיר“ – כהגדרתו בחוק המשטרה;
”שוטר חובה“ – שוטר שממלא חובתו לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, במשמר הגבול שבמשטרת ישראל.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #סעיף 8
- בחוק המשטרה → חוק המשטרה
- חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 → חוק שירות בטחון
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו מעצר“ – לרבות עותק ממנו שנעשה באמצעות צילום, פקסימיליה, או בכל דרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת משטרה“ – תחנת משטרה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצין הממונה“ – מפקד תחנת משטרה, ובהעדרו – הקצין הממונה על התחנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצין המוסמך“ – קצין משטרה בכיר המשרת במשמר הגבול, שמפקד משמר הגבול מינה אותו להיות אחראי לענין מעצר ועיכוב שוטרי חובה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט בכיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|בחוק המשטרה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוטר חובה“ – שוטר שממלא חובתו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, במשמר הגבול שבמשטרת ישראל.77ח2מעצר ועיכובתיקונים: תשנ״ח
מעצרו ועיכובו של שוטר חובה יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעצרו ועיכובו של שוטר חובה יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו.77ח3מעצר שוטר חובהתיקונים: תשנ״ח, תשס״ו, תשס״ח
קצין שיפוט בכיר המשרת במשמר הגבול, שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול (בסימן זה – קצין שיפוט בכיר) רשאי, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה להוצאת צו מעצר, להורות בצו על מעצרו של שוטר חובה (בסימן זה – צו מעצר), אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1)שוטר החובה שנידון לעונש מחבוש בפועל, נמלט מריצוי העונש;
(2)יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעת לפי סעיפים 5 או 6 לתוספת הראשונה בחוק המשטרה, ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות, ויש צורך במעצרו בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר יימלט מן הדין המשמעתי או לא יופיע להליך הקשור לבירור נסיבות ההיעדרות.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 5 → חוק המשטרה #תוספת 1 פרט 5
- או 6 לתוספת הראשונה בחוק המשטרה → חוק המשטרה #תוספת 1 פרט 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קצין שיפוט בכיר המשרת במשמר הגבול, שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|בסימן זה}} – קצין שיפוט בכיר) רשאי, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה להוצאת צו מעצר, להורות בצו על מעצרו של שוטר חובה ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|בסימן זה}} – צו מעצר), אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שוטר החובה שנידון לעונש מחבוש בפועל, נמלט מריצוי העונש;
{{ח:תת|(2)}} יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#תוספת 1 פרט 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#תוספת 1 פרט 6|או 6 לתוספת הראשונה בחוק המשטרה}}, ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות, ויש צורך במעצרו בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר יימלט מן הדין המשמעתי או לא יופיע להליך הקשור לבירור נסיבות ההיעדרות.77ח4בקשה להוצאת צו מעצרתיקונים: תשנ״ח
(א)בקשה להוצאת צו מעצר לפי סעיף 77ח3 תוגש בכתב לקצין שיפוט בכיר, בידי מפקד היחידה שבה משרת שוטר החובה, ובהעדרו בידי ממלא מקומו, ובלבד שדרגתו אינה נמוכה מדרגת פקד; בבקשה יצוינו תמצית העובדות או המידע שעליהם המבקש מבסס את בקשתו.
(ב)הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יתועד בפרוטוקול.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה להוצאת צו מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ח3|סעיף 77ח3}} תוגש בכתב לקצין שיפוט בכיר, בידי מפקד היחידה שבה משרת שוטר החובה, ובהעדרו בידי ממלא מקומו, ובלבד שדרגתו אינה נמוכה מדרגת פקד; בבקשה יצוינו תמצית העובדות או המידע שעליהם המבקש מבסס את בקשתו.
{{ח:תת|(ב)}} הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יתועד בפרוטוקול.77ח5תוכן צו המעצר ותוקפותיקונים: תשנ״ח
(א)צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו –
(1)שם נותן הצו, תפקידו ודרגתו;
(2)שמו המלא של שוטר החובה, מספרו האישי ודרגתו;
(3)תיאור העבירה שבביצועה נחשד שוטר החובה;
(4)העילה שעל יסודה ניתן הצו;
(5)תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.
(ב)צו המעצר ייחתם בידי נותן הצו.
(ג)תוקפו של צו מעצר לא יעלה על 90 ימים מיום הוצאתו, ואולם רשאי קצין שיפוט בכיר להאריך, מעת לעת, את תקופת צו המעצר, בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים, ובלבד שסך כל התקופות ממועד הוצאת צו המעצר הראשון, לא יעלה על שנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו –
{{ח:תתת|(1)}} שם נותן הצו, תפקידו ודרגתו;
{{ח:תתת|(2)}} שמו המלא של שוטר החובה, מספרו האישי ודרגתו;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור העבירה שבביצועה נחשד שוטר החובה;
{{ח:תתת|(4)}} העילה שעל יסודה ניתן הצו;
{{ח:תתת|(5)}} תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.
{{ח:תת|(ב)}} צו המעצר ייחתם בידי נותן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו מעצר לא יעלה על 90 ימים מיום הוצאתו, ואולם רשאי קצין שיפוט בכיר להאריך, מעת לעת, את תקופת צו המעצר, בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים, ובלבד שסך כל התקופות ממועד הוצאת צו המעצר הראשון, לא יעלה על שנה.77ח6ביצוע צו מעצרתיקונים: תשנ״ח
(א)צו מעצר יבוצע בידי שוטר שדרגתו גבוהה מדרגת שוטר החובה שנגדו הוצא הצו.
(ב)שוטר המבצע צו מעצר יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה (להלן – העצור) בהתאם להוראות סעיף 5א(א) עד (ג), יודיע לו מיד שהוא עצור, ימסור לו עותק מצו המעצר ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי; הוראות סעיף 5א(ד) יחולו על השוטר המבצע צו מעצר לפי סעיף זה.
(ג)חובת ההזדהות בהתאם להוראות סעיף 5א(א) עד (ג) והבהרת סיבת המעצר, לא יחולו על שוטר המבצע צו מעצר אם התקיים אחד מאלה:
(1)ברור בנסיבות הענין, כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לשוטר החובה;
(2)נקבע בצו המעצר כי השוטר המבצע פטור מחובות אלה;
(3)מילוי חובות אלה עלול לסכל את ביצוע המעצר;
(4)מילוי חובות אלה עלול לגרום לפגיעה בבטחון השוטר המבצע את המעצר, בשעת ביצוע המעצר.
חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיף קטן (א), יקיים השוטר מבצע המעצר את ההוראות האמורות מוקדם ככל האפשר.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צו מעצר יבוצע בידי שוטר שדרגתו גבוהה מדרגת שוטר החובה שנגדו הוצא הצו.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר המבצע צו מעצר יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה (להלן – העצור) בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(א) עד (ג)}}, יודיע לו מיד שהוא עצור, ימסור לו עותק מצו המעצר ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ד)}} יחולו על השוטר המבצע צו מעצר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} חובת ההזדהות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(א) עד (ג)}} והבהרת סיבת המעצר, לא יחולו על שוטר המבצע צו מעצר אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ברור בנסיבות הענין, כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לשוטר החובה;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בצו המעצר כי השוטר המבצע פטור מחובות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} מילוי חובות אלה עלול לסכל את ביצוע המעצר;
{{ח:תתת|(4)}} מילוי חובות אלה עלול לגרום לפגיעה בבטחון השוטר המבצע את המעצר, בשעת ביצוע המעצר.
{{ח:תת}} חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיף קטן (א), יקיים השוטר מבצע המעצר את ההוראות האמורות מוקדם ככל האפשר.77ח7סמכויות עזר לביצוע צו מעצרתיקונים: תשנ״ח
(א)שוטר המבצע מעצר כדין רשאי, לשם ביצוע המעצר, להיכנס לכל בית או מקום לרבות, חדרי כניסה וחדרי מדרגות או כל חלק מהחדרים המוחזקים במשותף על ידי מספר דיירים, אם יש לו יסוד סביר להניח ששוטר החובה שנגדו הוצא צו המעצר נמצא בו; השוטר יזהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום ויודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
(ב)מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית למבצע המעצר לפי דרישתו.
(ג)חובת ההזדהות או מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על השוטר מבצע המעצר אם התקיים אחד מאלה:
(1)נקבע בצו המעצר כי מבצע המעצר פטור מחובות אלה;
(2)יש במילוי חובות אלה כדי לסכן את בטחונו של מבצע המעצר או של אדם אחר;
(3)יש במילוי חובות אלה כדי לסכל את המעצר.
(ד)לא איפשר מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום את הכניסה, לאחר שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר המבצע מעצר, לאחר שהזהיר את מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש, על מנת לאפשר את הכניסה ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר לשם ביצוע הכניסה.
(ה)שוטר המבצע מעצר כדין רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או על הפרעה לביצוע המעצר, או על נסיון בריחה ממעצר ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר ולא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם;
(2)בטרם ייעשה שימוש בכוח כאמור בסעיף קטן זה על מבצע המעצר להזהיר את מי שמתנגד או מפריע, כי הוא עומד לעשות כן, אלא אם כן מתן אזהרה כזו יסכל את אפשרות ביצוע הסמכויות האמורות, או יהיה בו כדי לסכן את חייו או שלמות גופו של השוטר או של אדם אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שוטר המבצע מעצר כדין רשאי, לשם ביצוע המעצר, להיכנס לכל בית או מקום לרבות, חדרי כניסה וחדרי מדרגות או כל חלק מהחדרים המוחזקים במשותף על ידי מספר דיירים, אם יש לו יסוד סביר להניח ששוטר החובה שנגדו הוצא צו המעצר נמצא בו; השוטר יזהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום ויודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית למבצע המעצר לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} חובת ההזדהות או מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על השוטר מבצע המעצר אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בצו המעצר כי מבצע המעצר פטור מחובות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} יש במילוי חובות אלה כדי לסכן את בטחונו של מבצע המעצר או של אדם אחר;
{{ח:תתת|(3)}} יש במילוי חובות אלה כדי לסכל את המעצר.
{{ח:תת|(ד)}} לא איפשר מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום את הכניסה, לאחר שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר המבצע מעצר, לאחר שהזהיר את מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש, על מנת לאפשר את הכניסה ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר לשם ביצוע הכניסה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} שוטר המבצע מעצר כדין רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או על הפרעה לביצוע המעצר, או על נסיון בריחה ממעצר ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר ולא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם;
{{ח:תתת|(2)}} בטרם ייעשה שימוש בכוח כאמור בסעיף קטן זה על מבצע המעצר להזהיר את מי שמתנגד או מפריע, כי הוא עומד לעשות כן, אלא אם כן מתן אזהרה כזו יסכל את אפשרות ביצוע הסמכויות האמורות, או יהיה בו כדי לסכן את חייו או שלמות גופו של השוטר או של אדם אחר.77ח8תקופת המעצרתיקונים: תשנ״ח
תקופת המעצר תחל עם מסירת ההודעה כאמור בסעיף 77ח6(ב) ולא תעלה על 24 שעות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקופת המעצר תחל עם מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77ח6|בסעיף 77ח6(ב)}} ולא תעלה על 24 שעות.77ח9הבאת עצור לתחנת המשטרהתיקונים: תשנ״ח
שוטר המבצע צו מעצר יביא, ללא דיחוי, את העצור לתחנת המשטרה הקרובה (להלן – התחנה), ויעבירו לרשות הקצין הממונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוטר המבצע צו מעצר יביא, ללא דיחוי, את העצור לתחנת המשטרה הקרובה (להלן – התחנה), ויעבירו לרשות הקצין הממונה.77ח10דוח מעצרתיקונים: תשנ״ח
משהובא עצור לתחנה והועבר לרשות הקצין הממונה, יערוך השוטר שביצע את המעצר, בסמוך ככל האפשר להבאת העצור לתחנה, דוח בכתב, שבו יפרט את נסיבות המעצר ויציין את מועד מסירת ההודעה על המעצר (להלן – מועד המעצר); הדוח יימסר לקצין הממונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משהובא עצור לתחנה והועבר לרשות הקצין הממונה, יערוך השוטר שביצע את המעצר, בסמוך ככל האפשר להבאת העצור לתחנה, דוח בכתב, שבו יפרט את נסיבות המעצר ויציין את מועד מסירת ההודעה על המעצר (להלן – מועד המעצר); הדוח יימסר לקצין הממונה.77ח11הזכות למסירת הודעה על מעצרתיקונים: תשנ״ח
(א)משהועבר עצור לרשות הקצין הממונה יבהיר לו הקצין כי זכותו להודיע על מעצרו לאדם הקרוב לו.
(ב)הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו של העצור תימסר, בהקדם האפשרי, לאדם שהעצור נקב בשמו ואשר ניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משהועבר עצור לרשות הקצין הממונה יבהיר לו הקצין כי זכותו להודיע על מעצרו לאדם הקרוב לו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו של העצור תימסר, בהקדם האפשרי, לאדם שהעצור נקב בשמו ואשר ניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור.77ח12דוח הקצין הממונה על המעצרתיקונים: תשנ״ח
הקצין הממונה ידווח, בהקדם האפשרי, על המעצר לקצין המוסמך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקצין הממונה ידווח, בהקדם האפשרי, על המעצר לקצין המוסמך.77ח13העברת העצור למיתקן כליאה או ליחידתותיקונים: תשנ״ח
(א)נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה בסעיף 77ח3(1) יועבר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, למתקן שנקבע לריצוי העונש.
(ב)נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה בסעיף 77ח3(2) יועבר ליחידתו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, לצורך בירור נסיבות ההיעדרות והעמדתו לדין משמעתי תוך תקופת המעצר.
(ג)העלה הבירור כי אין מקום להעמדת העצור לדין משמעתי, ישוחרר העצור על־אתר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 77ח3|בסעיף 77ח3(1)}} יועבר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, למתקן שנקבע לריצוי העונש.
{{ח:תת|(ב)}} נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 77ח3|בסעיף 77ח3(2)}} יועבר ליחידתו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, לצורך בירור נסיבות ההיעדרות והעמדתו לדין משמעתי תוך תקופת המעצר.
{{ח:תת|(ג)}} העלה הבירור כי אין מקום להעמדת העצור לדין משמעתי, ישוחרר העצור על־אתר.77ח14הארכת מעצר בפני קצין שיפוט בכירתיקונים: תשנ״ח
לא הסתיים הדיון המשמעתי בענינו של עצור, תוך 24 שעות ממועד מעצרו, ומצא הקצין המוסמך כי מוסיפה להתקיים העילה הקבועה בסעיף 77ח3(2), רשאי הוא לבקש להאריך את המעצר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא הסתיים הדיון המשמעתי בענינו של עצור, תוך 24 שעות ממועד מעצרו, ומצא הקצין המוסמך כי מוסיפה להתקיים העילה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 77ח3|בסעיף 77ח3(2)}}, רשאי הוא לבקש להאריך את המעצר.77ח15בקשה להארכת מעצרתיקונים: תשנ״ח
(א)בקשה להארכת מעצר תוגש לקצין שיפוט בכיר, תוך 24 שעות ממועד המעצר, ויפורטו בה העילות העומדות ביסודה.
(ב)הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בנוכחות העצור, ויתועד בפרוטוקול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה להארכת מעצר תוגש לקצין שיפוט בכיר, תוך 24 שעות ממועד המעצר, ויפורטו בה העילות העומדות ביסודה.
{{ח:תת|(ב)}} הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בנוכחות העצור, ויתועד בפרוטוקול.77ח16סמכות קצין שיפוט להארכת מעצר בצותיקונים: תשנ״ח
(א)סבר קצין שיפוט בכיר, הדן בבקשה להארכת מעצר, כי לא ניתן יהיה לסיים את ההליכים המשמעתיים נגד העצור תוך תקופת המעצר, רשאי הוא להאריך את המעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על 48 שעות.
(ב)צו להארכת מעצר ייערך בכתב וייכללו בו הפרטים המנויים בסעיף 77ח5.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סבר קצין שיפוט בכיר, הדן בבקשה להארכת מעצר, כי לא ניתן יהיה לסיים את ההליכים המשמעתיים נגד העצור תוך תקופת המעצר, רשאי הוא להאריך את המעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על 48 שעות.
{{ח:תת|(ב)}} צו להארכת מעצר ייערך בכתב וייכללו בו הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 77ח5|בסעיף 77ח5}}.77ח17ערר על צו מעצרתיקונים: תשנ״ח
(א)שוטר חובה שנעצר, על פי צו לפי סימן זה, רשאי להגיש ערר.
(ב)הגשת הערר תהיה בכתב בדרך שנקבעה בפקודות משטרת ישראל.
(ג)הערר יידון בפני קצין משמר הגבול שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול, ובלבד שדרגתו גבוהה מדרגת קצין השיפוט הבכיר שהורה בצו על המעצר.
(ד)הוגש ערר, יתקיים הדיון בנוכחות העורר, ללא דיחוי, ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד הגשתו.
(ה)הדיון בערר יתועד בפרוטוקול.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שוטר חובה שנעצר, על פי צו לפי {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן זה}}, רשאי להגיש ערר.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת הערר תהיה בכתב בדרך שנקבעה בפקודות משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הערר יידון בפני קצין משמר הגבול שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול, ובלבד שדרגתו גבוהה מדרגת קצין השיפוט הבכיר שהורה בצו על המעצר.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש ערר, יתקיים הדיון בנוכחות העורר, ללא דיחוי, ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד הגשתו.
{{ח:תת|(ה)}} הדיון בערר יתועד בפרוטוקול.77ח18סמכות הדן בעררתיקונים: תשנ״ח
הקצין הדן בערר רשאי לעשות אחת מאלה:
(1)לקבל את הערר;
(2)לדחות את הערר;
(3)לקצר את תקופת המעצר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקצין הדן בערר רשאי לעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לקבל את הערר;
{{ח:תת|(2)}} לדחות את הערר;
{{ח:תת|(3)}} לקצר את תקופת המעצר.77ח19עיכוב לצורך ביצוע מעצרתיקונים: תשנ״ח
(א)היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשד כי ניתן נגד שוטר חובה צו מעצר, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו ולדרוש ממנו להילוות אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע המעצר על פיו.
(ב)לענין סימן זה, ”עיכוב“ – הגבלת חירותו של שוטר חובה לנוע באופן חופשי, כאמור בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשד כי ניתן נגד שוטר חובה צו מעצר, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו ולדרוש ממנו להילוות אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע המעצר על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן זה}}, ”עיכוב“ – הגבלת חירותו של שוטר חובה לנוע באופן חופשי, כאמור {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|בסימן זה}}.77ח20אופן ביצוע עיכובתיקונים: תשנ״ח
(א)קצין משטרה המבצע עיכוב, יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה המעוכב, בהתאם להוראות סעיף 5א והוראות סעיף 5א(ד), (ה) ו־(ו) יחולו על קצין משטרה המבצע עיכוב לפי סעיף זה.
(ב)סירב המעוכב לציית להוראות קצין משטרה להזדהות או להילוות אליו לתחנת המשטרה, או הפריע לקצין המשטרה לעשות שימוש בסמכות העיכוב, רשאי קצין המשטרה להשתמש בכוח לביצוע העיכוב ובלבד שהשימוש בכוח יהיה סביר ושלא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם.
(ג)קצין המשטרה יביא את המעוכב ללא דיחוי לתחנת המשטרה הקרובה ויעבירו לרשות הקצין הממונה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קצין משטרה המבצע עיכוב, יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה המעוכב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ד), (ה) ו־(ו)}} יחולו על קצין משטרה המבצע עיכוב לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} סירב המעוכב לציית להוראות קצין משטרה להזדהות או להילוות אליו לתחנת המשטרה, או הפריע לקצין המשטרה לעשות שימוש בסמכות העיכוב, רשאי קצין המשטרה להשתמש בכוח לביצוע העיכוב ובלבד שהשימוש בכוח יהיה סביר ושלא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם.
{{ח:תת|(ג)}} קצין המשטרה יביא את המעוכב ללא דיחוי לתחנת המשטרה הקרובה ויעבירו לרשות הקצין הממונה.77ח21משך העיכובתיקונים: תשנ״ח
עוכב שוטר חובה, לא יעלה משך העיכוב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולות שלשמן הוקנתה סמכות זו, ובלבד שמשך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עוכב שוטר חובה, לא יעלה משך העיכוב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולות שלשמן הוקנתה סמכות זו, ובלבד שמשך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות.77ח22דוח העיכובתיקונים: תשנ״ח
עם תום העיכוב יערוך קצין המשטרה דוח בכתב שבו יפרט את שמו ודרגתו של המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עם תום העיכוב יערוך קצין המשטרה דוח בכתב שבו יפרט את שמו ודרגתו של המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב.77ח23מעצר המעוכבתיקונים: תשנ״ח
מצא הקצין הממונה כי נגד המעוכב ניתן צו מעצר, יבצע את המעצר בדרך המפורטת בסעיף 77ח6.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מצא הקצין הממונה כי נגד המעוכב ניתן צו מעצר, יבצע את המעצר בדרך המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 77ח6|בסעיף 77ח6}}.77ח24ניכוי ימי מעצר מתקופת המחבושתיקונים: תשנ״ח
נעצר שוטר חובה לפי סימן זה והוטל עליו עונש מחבוש, תנוכה תקופת מעצרו מתקופת המחבוש בפועל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נעצר שוטר חובה לפי {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן זה}} והוטל עליו עונש מחבוש, תנוכה תקופת מעצרו מתקופת המחבוש בפועל.77ח25מקום ותנאי המעצרתיקונים: תשנ״ח
(א)עצור לפי סימן זה יוחזק בתחנת משטרה במקום שיקבע הקצין הממונה, או ביחידה שבה הוא משרת במקום שיקבע מפקד היחידה שדרגתו אינה פחותה מדרגת פקד.
(ב)עצור כאמור יוחזק בנפרד מעצורים החשודים בעבירות פליליות ובתנאים הולמים שלא יהא בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.
(ג)תנאי המעצר של עצור יהיו כאמור בסעיף 9(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, בשינויים האלה:
(1)התנאים והמועדים להליכה יומית כאמור בפסקה (5), ייקבעו בפקודות משטרת ישראל;
(2)לענין פסקה (6), יהיה זכאי העצור רק לקיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל.
(ד)סדרי המינהל, המשטר והמשמעת במקום המעצר וכן האמצעים שמותר לנקוט כלפי העצורים לשם קיום המשמעת בתקופת המעצר, ייקבעו בפקודות משטרת ישראל.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 9(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עצור לפי {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן זה}} יוחזק בתחנת משטרה במקום שיקבע הקצין הממונה, או ביחידה שבה הוא משרת במקום שיקבע מפקד היחידה שדרגתו אינה פחותה מדרגת פקד.
{{ח:תת|(ב)}} עצור כאמור יוחזק בנפרד מעצורים החשודים בעבירות פליליות ובתנאים הולמים שלא יהא בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.
{{ח:תת|(ג)}} תנאי המעצר של עצור יהיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 9|בסעיף 9(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים והמועדים להליכה יומית כאמור בפסקה (5), ייקבעו בפקודות משטרת ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לענין פסקה (6), יהיה זכאי העצור רק לקיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ד)}} סדרי המינהל, המשטר והמשמעת במקום המעצר וכן האמצעים שמותר לנקוט כלפי העצורים לשם קיום המשמעת בתקופת המעצר, ייקבעו בפקודות משטרת ישראל.סימן ה׳: הוראות נוספות
77טתיקונים: תשמ״ח, תשנ״ה, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}77יהשעיהתיקונים: תשמ״ח, תשס״ח־2
שוטר שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, רשאי המפקח הכללי להשעותו ממשרתו, ובלבד שלא יושעה קצין משטרה בכיר אלא באישור השר; הושעה שוטר, יבחן המפקח הכללי את ההשעיה מזמן לזמן, בהתאם לפקודות המשטרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוטר שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, רשאי המפקח הכללי להשעותו ממשרתו, ובלבד שלא יושעה קצין משטרה בכיר אלא באישור השר; הושעה שוטר, יבחן המפקח הכללי את ההשעיה מזמן לזמן, בהתאם לפקודות המשטרה.77יאשכר בעת השעיהתיקונים: תשמ״ח
(א)שוטר שהושעה, ישולם לו, בעד התקופה שמתחילת השעייתו עד מועד הזיכוי או ההרשעה, חלק משכרו כפי שהמפקח הכללי יראה לנכון, ובלבד שהחלק האמור לא יפחת ממחצית שכרו.
(ב)שוטר שהושעה ולא הועמד לדין או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת השעייתו.
(ג)הועמד שוטר לדין על חלק מהעבירות שבעטיין הושעה, או זוכה מחלק מן העבירות שעליהן הועמד לדין, רשאי המפקח הכללי, מטעמים שיירשמו, להורות שישולם לו השכר שהיה מקבל אילולא ההשעיה, בניכוי חלק השכר שקיבל בתקופת השעייתו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוחלט לפטרו מחיל המשטרה; פוטר השוטר מן השירות – לא יהא זכאי להשלמת שכרו.
(ד)השתכר שוטר מעבודה נוספת, בתקופת השעייתו, ינוכו סכומי השכר שקיבל מעבודתו הנוספת מן השכר שישולם לו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שוטר שהושעה, ישולם לו, בעד התקופה שמתחילת השעייתו עד מועד הזיכוי או ההרשעה, חלק משכרו כפי שהמפקח הכללי יראה לנכון, ובלבד שהחלק האמור לא יפחת ממחצית שכרו.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר שהושעה ולא הועמד לדין או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת השעייתו.
{{ח:תת|(ג)}} הועמד שוטר לדין על חלק מהעבירות שבעטיין הושעה, או זוכה מחלק מן העבירות שעליהן הועמד לדין, רשאי המפקח הכללי, מטעמים שיירשמו, להורות שישולם לו השכר שהיה מקבל אילולא ההשעיה, בניכוי חלק השכר שקיבל בתקופת השעייתו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוחלט לפטרו מחיל המשטרה; פוטר השוטר מן השירות – לא יהא זכאי להשלמת שכרו.
{{ח:תת|(ד)}} השתכר שוטר מעבודה נוספת, בתקופת השעייתו, ינוכו סכומי השכר שקיבל מעבודתו הנוספת מן השכר שישולם לו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).77יבתיקונים: תשמ״ח, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}פרק ששי: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות
סימן א׳: התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום
78סגירת בתי קפה וכו׳
(א)היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
(ב)מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
(ג)ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים.79סמכויות מיוחדות לשוטרים
כל אימת שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה, בצו שיפורסם במקום, ליתן תוקף להוראות המנויות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה שתפורש בצו ושלא תעלה על שלושה חדשים, ואלה ההוראות:
(1)כל שוטר רשאי לפזר כל התקהלות במקום ציבורי ולעצור בלא פקודת מעצר כל המצוי בהתקהלות ומסרב להתפזר או מתמהמה בכך או חוזר ומתקהל לאחר שהתפזר;
(ב)מי שמסרב להתפזר או מתמהמה או חוזר ומתקהל כאמור, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 375 לירות;
(2)נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם;
(ב)אדם כאמור בפסקת־משנה (א), וכן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או בתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת מעצר ודינו כאמור בפסקה (1)(ב).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל אימת שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה, בצו שיפורסם במקום, ליתן תוקף להוראות המנויות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה שתפורש בצו ושלא תעלה על שלושה חדשים, ואלה ההוראות:
{{ח:תת|(1)|(א)}} כל שוטר רשאי לפזר כל התקהלות במקום ציבורי ולעצור בלא פקודת מעצר כל המצוי בהתקהלות ומסרב להתפזר או מתמהמה בכך או חוזר ומתקהל לאחר שהתפזר;
{{ח:תתת|(ב)}} מי שמסרב להתפזר או מתמהמה או חוזר ומתקהל כאמור, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 375 לירות;
{{ח:תת|(2)|(א)}} נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם;
{{ח:תתת|(ב)}} אדם כאמור בפסקת־משנה (א), וכן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או בתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת מעצר ודינו כאמור בפסקה (1)(ב).80שינוי צו וביטולו
הממונה רשאי, תוך תקופת תקפו של צו שניתן לפי סעיף 79, לשנות את הוראותיו או לבטלן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה רשאי, תוך תקופת תקפו של צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}, לשנות את הוראותיו או לבטלן.81שמירת סמכויות אחרות
שום דבר האמור בסעיף 79 אינו בא לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי הדין בדבר התקהלויות בלתי חוקיות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיף 79}} אינו בא לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי הדין בדבר התקהלויות בלתי חוקיות.82הנפת דגל
(א)המפקח הכללי רשאי לאסור הנפתו, הצגתו או פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום.
(ב)האיסור יכול שיהיה כללי או מסוייג לפי זמנים, מקומות או נסיבות שיפורשו.
(ג)כל שוטר רשאי לסלק דגל או סמל שהוצג או שנפרש בניגוד להוראה כאמור או בנסיבות שיש בהן כדי לעורר להפרעת השלום.
(ד)המפר הוראה לפי סעיף זה, דינו – קנס 300 לירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי רשאי לאסור הנפתו, הצגתו או פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום.
{{ח:תת|(ב)}} האיסור יכול שיהיה כללי או מסוייג לפי זמנים, מקומות או נסיבות שיפורשו.
{{ח:תת|(ג)}} כל שוטר רשאי לסלק דגל או סמל שהוצג או שנפרש בניגוד להוראה כאמור או בנסיבות שיש בהן כדי לעורר להפרעת השלום.
{{ח:תת|(ד)}} המפר הוראה לפי סעיף זה, דינו – קנס 300 לירות.סימן ב׳: אסיפות ותהלוכות
83הגדרות
בסימן זה –
”אסיפה“ – חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה;
”תהלוכה“ – חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו;
”מחוז“, לענין סעיף 84 – מחוז משטרה, או כל תחום משטרתי משני שהמשטרה שבו נתונה לפיקודו של קצין המשטרה הבכיר שנתן את ההודעה לפי אותו סעיף.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה“ – חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהלוכה“ – חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחוז“, לענין {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} – מחוז משטרה, או כל תחום משטרתי משני שהמשטרה שבו נתונה לפיקודו של קצין המשטרה הבכיר שנתן את ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|אותו סעיף}}.84הסדרת אסיפות ותהלוכות
(א)סבור מפקד משטרת המחוז כי קיום הבטחון הציבורי או הסדר הציבורי מחייבים זאת, רשאי הוא לדרוש, בהודעה לציבור, כללית או מיוחדת, שכל הרוצה להועיד, לארגן או לקיים במחוזו אסיפה או תהלוכה יבקש בכתב מאת הממונה רשיון לכך, לא פחות מחמישה ימים או זמן אחר שיפורש בהודעה לפני היום שנועד לקיום האסיפה או התהלוכה.
(ב)הודעה כללית יכול שתחול על המחוז כולו או מקצתו, הכל כפי שיפורש בה.
(ג)הודעה כללית או מיוחדת תעמוד בתקפה כל עוד לא שונתה או בוטלה בהודעה אחרת שפורסמה על ידי מפקד משטרת המחוז.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סבור מפקד משטרת המחוז כי קיום הבטחון הציבורי או הסדר הציבורי מחייבים זאת, רשאי הוא לדרוש, בהודעה לציבור, כללית או מיוחדת, שכל הרוצה להועיד, לארגן או לקיים במחוזו אסיפה או תהלוכה יבקש בכתב מאת הממונה רשיון לכך, לא פחות מחמישה ימים או זמן אחר שיפורש בהודעה לפני היום שנועד לקיום האסיפה או התהלוכה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כללית יכול שתחול על המחוז כולו או מקצתו, הכל כפי שיפורש בה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה כללית או מיוחדת תעמוד בתקפה כל עוד לא שונתה או בוטלה בהודעה אחרת שפורסמה על ידי מפקד משטרת המחוז.85רישוי
הוגשה בקשה לרשיון, בעקבות הודעה שפורסמה לפי סעיף 84, רשאי הממונה –
(1)ליתן את הרשיון;
(2)ליתן את הרשיון בערובה או בתנאים או בסייגים אחרים שיראה לנכון לחייב בהם, והתנאים והסייגים יירשמו על גבי הרשיון;
(3)לסרב ליתן את הרשיון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה בקשה לרשיון, בעקבות הודעה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}}, רשאי הממונה –
{{ח:תת|(1)}} ליתן את הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} ליתן את הרשיון בערובה או בתנאים או בסייגים אחרים שיראה לנכון לחייב בהם, והתנאים והסייגים יירשמו על גבי הרשיון;
{{ח:תת|(3)}} לסרב ליתן את הרשיון.86רשיון פטור מאגרה
אין חובת אגרה בעד רשיון לפי סעיף 85.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין חובת אגרה בעד רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.87ביטול רשיון
הממונה רשאי, בכל עת, לבטל רשיון שנתן לפי סעיף 85.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה רשאי, בכל עת, לבטל רשיון שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.88פרסום רשיון וביטולו
הממונה יפרסם –
(1)העתק כל רשיון שנתן והתנאים והסייגים שנרשמו על גביו;
(2)הודעה על כל ביטול של רשיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה יפרסם –
{{ח:תת|(1)}} העתק כל רשיון שנתן והתנאים והסייגים שנרשמו על גביו;
{{ח:תת|(2)}} הודעה על כל ביטול של רשיון.89אסיפה או תהלוכה שלא לפי רשיון – כדין התקהלות בלתי־חוקית
פורסמה הודעה על ידי מפקד משטרת המחוז לפי סעיף 84 ונתקיימה אסיפה או תהלוכה שההודעה חלה עליה, בלי שניתן עליה רשיון לפי סעיף 85 או בלי למלא אחרי תנאיו וסייגיו של רשיון שניתן לפי אותו סעיף, רואים את האסיפה או התהלוכה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי־חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פורסמה הודעה על ידי מפקד משטרת המחוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} ונתקיימה אסיפה או תהלוכה שההודעה חלה עליה, בלי שניתן עליה רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}} או בלי למלא אחרי תנאיו וסייגיו של רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|אותו סעיף}}, רואים את האסיפה או התהלוכה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי־חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.90התאספות והליכה בסך
(א)מפקד משטרת המחוז רשאי, בשעת הצורך –
(1)להורות, בכפוף לתנאיו ולסייגיו של רשיון שניתן לפי סעיף 85, בדבר התנהגותה של כל התאספות והליכה בסך בדרכים הציבוריות וברחובות ובמעברים הציבוריים ולקבוע את המסלולים שבהם תעבור;
(2)להסדיר את מידת השימוש במוסיקה ברחוב ובשעת חגיגות וטקסים.
(ב)התאספות או הליכה בסך שאינה מצייתת, או מסרבת לציית, להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), רואים אותה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה לאחר מתן ההוראה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.
(ג)מי שאינו ממלא אחרי הוראה שניתנה על ידי מפקד משטרת המחוז בדבר מידת השימוש במוסיקה לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס 300 לירות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפקד משטרת המחוז רשאי, בשעת הצורך –
{{ח:תתת|(1)}} להורות, בכפוף לתנאיו ולסייגיו של רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}, בדבר התנהגותה של כל התאספות והליכה בסך בדרכים הציבוריות וברחובות ובמעברים הציבוריים ולקבוע את המסלולים שבהם תעבור;
{{ח:תתת|(2)}} להסדיר את מידת השימוש במוסיקה ברחוב ובשעת חגיגות וטקסים.
{{ח:תת|(ב)}} התאספות או הליכה בסך שאינה מצייתת, או מסרבת לציית, להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), רואים אותה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה לאחר מתן ההוראה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שאינו ממלא אחרי הוראה שניתנה על ידי מפקד משטרת המחוז בדבר מידת השימוש במוסיקה לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס 300 לירות.פרק ששי 1: אירוע חירום אזרחי
90אהגדרותתיקונים: תשס״ה, תשס״ו־3, תשע״ב, תשע״ח
בפרק זה –
”אירוע חירום אזרחי“ – אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת;
”אירוע חומרים מסוכנים“, ”חומר מסוכן“ – כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 (בפרק זה – חוק החומרים המסוכנים);
”אירוע כימי או ביולוגי“ – אירוע שנגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת, שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לחומרים כימיים או ביולוגיים שעלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור או בבריאותו;
”אירוע קרינה רדיולוגי“ – אירוע שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לקרינה מייננת במנה החורגת מרמת ההתערבות הנמוכה ביותר שנקבעה לאוכלוסיה בלוח V של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה (IAEA – International Basic Safety Standards for Protection against Ionizing Radiation and for Safety of Radiation Sources); התקן האמור יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה לאנרגיה אטומית ויופקד לעיון הציבור באגף הרישוי של הוועדה האמורה;
”גוף הצלה“ – גוף שעזרתו נדרשת בעת אירוע חירום אזרחי והוא אחד מאלה:
(1)אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950;
(2)הרשות הארצית לכבאות והצלה;
(3)רשות מקומית, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 (בפרק זה – חוק ההתגוננות האזרחית), או איגוד ערים, כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955;
(4)
(5)גוף, לרבות ארגון, מוסד, מפעל או יחידה, או חלק של גוף כאמור, העושה שירות לציבור, אשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור, שהוא גוף הצלה;
”הוראות להפעלה משולבת“ – הוראות המסדירות את אופן הטיפול באירוע חירום אזרחי ובהיערכות לו, כפי שקבעו המשטרה וצבא הגנה לישראל, כל אחד בתחום אחריותו, בהתייעצות עם גופי ההצלה, הכוללות בין השאר הוראות לענין מענה מערכתי לאירוע חירום אזרחי, פיקוד ושליטה בעת אירוע כאמור, וכן תיאומים בין הארגונים והגופים הפועלים במהלכו;
”הוראות מקצועיות“ – הוראות המסדירות את אופן הטיפול המקצועי של גוף הצלה באירוע חירום אזרחי, במסגרת מילוי תפקידו וסמכויותיו לפי כל דין, כפי שקבע אותו גוף, בהתאם להוראות להפעלה משולבת;
”הרמטכ״ל“, ”חייל“, ”פקודות הצבא“ – כהגדרתם בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (בפרק זה – חוק השיפוט הצבאי);
”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגה ובתפקיד שייקבע לענין פרק זה בפקודות משטרת ישראל כמפקד האירוע;
”קצין צה״ל“ – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא;
”שטח המוחזק על ידי צה״ל“ – שטח שהרמטכ״ל הודיע עליו בכתב לשר;
”שטח של מיתקן ביטחוני“ – שטח ששר הביטחון הודיע עליו בכתב לשר.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 5📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
פורסמו הכרזות על גופים שהם גופי הצלה לפי פקודת המשטרה: עמותת ”איחוד הצלה ישראל“, עמותה רשומה 58-046597-9 (י״פ תשע״ז, 8724); עמותת ”זק״א – איתור חילוץ והצלה“, עמותה רשומה 58-030737-9 (י״פ תשע״ז, 8724); עמותת ”רגע של אמת זק״א – זיהוי קרבנות אסון“, עמותה רשומה 58-029579-8 (י״פ תשע״ח, 6348); עמותת הצלה יהודה ושומרון – ללא גבולות, ע״ר 58-036388-5 (י״פ תשפ״ו, 466, 592).
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים
- בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950 → חוק מגן דוד אדום
- בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 → חוק ההתגוננות האזרחית
- בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955 → חוק איגודי ערים
- בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום אזרחי“ – אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חומרים מסוכנים“, ”חומר מסוכן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}} ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – חוק החומרים המסוכנים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע כימי או ביולוגי“ – אירוע שנגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת, שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לחומרים כימיים או ביולוגיים שעלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור או בבריאותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע קרינה רדיולוגי“ – אירוע שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לקרינה מייננת במנה החורגת מרמת ההתערבות הנמוכה ביותר שנקבעה לאוכלוסיה בלוח V של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה (IAEA – International Basic Safety Standards for Protection against Ionizing Radiation and for Safety of Radiation Sources); התקן האמור יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה לאנרגיה אטומית ויופקד לעיון הציבור באגף הרישוי של הוועדה האמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף הצלה“ – גוף שעזרתו נדרשת בעת אירוע חירום אזרחי והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק מגן דוד אדום|בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(2)}} הרשות הארצית לכבאות והצלה;
{{ח:תתת|(3)}} רשות מקומית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – חוק ההתגוננות האזרחית), או איגוד ערים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} גוף, לרבות ארגון, מוסד, מפעל או יחידה, או חלק של גוף כאמור, העושה שירות לציבור, אשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור, שהוא גוף הצלה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו הכרזות על גופים שהם גופי הצלה לפי פקודת המשטרה: עמותת ”איחוד הצלה ישראל“, עמותה רשומה 58-046597-9 (י״פ תשע״ז, 8724); עמותת ”זק״א – איתור חילוץ והצלה“, עמותה רשומה 58-030737-9 (י״פ תשע״ז, 8724); עמותת ”רגע של אמת זק״א – זיהוי קרבנות אסון“, עמותה רשומה 58-029579-8 (י״פ תשע״ח, 6348); עמותת הצלה יהודה ושומרון – ללא גבולות, ע״ר 58-036388-5 (י״פ תשפ״ו, 466, 592).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות להפעלה משולבת“ – הוראות המסדירות את אופן הטיפול באירוע חירום אזרחי ובהיערכות לו, כפי שקבעו המשטרה וצבא הגנה לישראל, כל אחד בתחום אחריותו, בהתייעצות עם גופי ההצלה, הכוללות בין השאר הוראות לענין מענה מערכתי לאירוע חירום אזרחי, פיקוד ושליטה בעת אירוע כאמור, וכן תיאומים בין הארגונים והגופים הפועלים במהלכו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מקצועיות“ – הוראות המסדירות את אופן הטיפול המקצועי של גוף הצלה באירוע חירום אזרחי, במסגרת מילוי תפקידו וסמכויותיו לפי כל דין, כפי שקבע אותו גוף, בהתאם להוראות להפעלה משולבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרמטכ״ל“, ”חייל“, ”פקודות הצבא“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – חוק השיפוט הצבאי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגה ובתפקיד שייקבע לענין {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} בפקודות משטרת ישראל כמפקד האירוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין צה״ל“ – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח המוחזק על ידי צה״ל“ – שטח שהרמטכ״ל הודיע עליו בכתב לשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח של מיתקן ביטחוני“ – שטח ששר הביטחון הודיע עליו בכתב לשר.90בהכרזה על אירוע חירום אזרחיתיקונים: תשס״ה, תשע״א, תשע״ח
(א)שוכנע השר כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי או כי מתרחש אירוע חירום אזרחי, רשאי הוא להכריז במדינה כולה או בשטח מסוים על אירוע חירום אזרחי; לענין זה –
”שוכנע השר“ – בין לבקשת שר נוסף ובין מיזמתו, ובמידת הצורך בהתייעצות עם שר נוסף;
”שר נוסף“ – שר שהטיפול באירוע החירום האזרחי הוא גם בתחום אחריותו, בין על פי דין ובין על פי החלטת הממשלה.
(2)הודעה על הכרזה כאמור בפסקה (1) תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי ותיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכות הנתונה לשר באותו סעיף קטן תהא נתונה –
(1)לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו, כולו או חלקו, בתוך שטח של מיתקן בטחוני או בתחומי שטח המוחזק על ידי צה״ל – לראש הממשלה או לשר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
(2)לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח, שעל פי החלטת הממשלה, האחריות לביטחון הפנים בו היא של צה״ל – לשר הביטחון, ובמידת הצורך בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
(3)לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולמפקח הכללי;
(4)לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בכלי תעבורה בשירות מערכת הביטחון, לאחד מאלה, לפי הענין –
(א)לשר, בהתייעצות עם שר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי;
(ב)לשר הביטחון, אם הודיע לשר כי בכוונתו להפעיל את הסמכות; הודיע שר הביטחון כאמור, תהא הסמכות נתונה לו וההודעה על ההכרזה תימסר לשר ולרמטכ״ל;
(5)לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית ולגבי אירוע קרינה רדיולוגי – לראש הממשלה; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, לשר הביטחון ולרמטכ״ל;
(6)לגבי אירוע כימי או ביולוגי – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, למפקח הכללי ולרמטכ״ל.
(ג)הודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (1), (2), (4)(ב) ו־(5) של סעיף קטן (ב) תיכנס לתוקפה עם מסירתה לרמטכ״ל, והודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (3), (4)(א) ו־(6) של אותו סעיף קטן תיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} שוכנע השר כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי או כי מתרחש אירוע חירום אזרחי, רשאי הוא להכריז במדינה כולה או בשטח מסוים על אירוע חירום אזרחי; לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שוכנע השר“ – בין לבקשת שר נוסף ובין מיזמתו, ובמידת הצורך בהתייעצות עם שר נוסף;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שר נוסף“ – שר שהטיפול באירוע החירום האזרחי הוא גם בתחום אחריותו, בין על פי דין ובין על פי החלטת הממשלה.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על הכרזה כאמור בפסקה (1) תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי ותיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכות הנתונה לשר באותו סעיף קטן תהא נתונה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו, כולו או חלקו, בתוך שטח של מיתקן בטחוני או בתחומי שטח המוחזק על ידי צה״ל – לראש הממשלה או לשר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח, שעל פי החלטת הממשלה, האחריות לביטחון הפנים בו היא של צה״ל – לשר הביטחון, ובמידת הצורך בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}} – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולמפקח הכללי;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בכלי תעבורה בשירות מערכת הביטחון, לאחד מאלה, לפי הענין –
{{ח:תתתת|(א)}} לשר, בהתייעצות עם שר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי;
{{ח:תתתת|(ב)}} לשר הביטחון, אם הודיע לשר כי בכוונתו להפעיל את הסמכות; הודיע שר הביטחון כאמור, תהא הסמכות נתונה לו וההודעה על ההכרזה תימסר לשר ולרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית ולגבי אירוע קרינה רדיולוגי – לראש הממשלה; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, לשר הביטחון ולרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי אירוע כימי או ביולוגי – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, למפקח הכללי ולרמטכ״ל.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (1), (2), (4)(ב) ו־(5) של סעיף קטן (ב) תיכנס לתוקפה עם מסירתה לרמטכ״ל, והודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (3), (4)(א) ו־(6) של אותו סעיף קטן תיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.90גתוקף הכרזה על אירוע חירום אזרחיתיקונים: תשס״ה, תשע״ד־2, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ו־5, תשע״ז, תשע״ח
(א)תוקפה של הכרזה לפי סעיף 90ב יפקע בתום 48 שעות משעה שניתנה עליה הודעה.
(2)השר שנתן את ההכרזה רשאי להאריך את תוקפה לתקופת זמן נוספת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה הנוספות לא יעלה על 96 שעות.
(3)הממשלה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לתקופת זמן נוספת ובלבד שסך כל תקופות ההארכה על ידה, לא יעלה על שבעה ימים; הממשלה רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לתקופות נוספות.
(ב)הכרזה לפי סעיף 90ב, הארכת תוקפה או ביטולה, יובאו לידיעת הציבור בידי נותנם, באופן שייקבע וכן יפורסמו בהקדם האפשרי ברשומות.
(ג)הכרזה לפי סעיף 90ב דינה כדין הודעה מטעם הממשלה לפי סעיף 86 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014, סעיף 50 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990, וסעיפים 6כב ו־6נז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 86 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014 → חוק השידור הציבורי הישראלי #סעיף 86
- סעיף 50 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 → חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו #סעיף 50
- וסעיפים 6כב → חוק התקשורת (בזק ושידורים) #סעיף 6כב
- ו־6נז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 → חוק התקשורת (בזק ושידורים) #סעיף 6נז
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} תוקפה של הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}} יפקע בתום 48 שעות משעה שניתנה עליה הודעה.
{{ח:תתת|(2)}} השר שנתן את ההכרזה רשאי להאריך את תוקפה לתקופת זמן נוספת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה הנוספות לא יעלה על 96 שעות.
{{ח:תתת|(3)}} הממשלה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לתקופת זמן נוספת ובלבד שסך כל תקופות ההארכה על ידה, לא יעלה על שבעה ימים; הממשלה רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לתקופות נוספות.
{{ח:תת|(ב)}} הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}}, הארכת תוקפה או ביטולה, יובאו לידיעת הציבור בידי נותנם, באופן שייקבע וכן יפורסמו בהקדם האפשרי ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}} דינה כדין הודעה מטעם הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי#סעיף 86|סעיף 86 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 50|סעיף 50 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כב|וסעיפים 6כב}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6נז|ו־6נז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}.90דסמכויות באירוע חירום אזרחיתיקונים: תשס״ה, תשס״ו־3, תשע״ב, תשע״ח
(א)באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), תהא משטרת ישראל אחראית לפיקוד ולשליטה בטיפול באירוע ויהיו לה הסמכויות כמפורט בפרק זה.
(ב)בלי לגרוע מהוראות פרק זה, יהיו כל גוף הצלה וכל משרד ממשלתי או כל גוף אחר, מוסמכים ואחראים לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לשם היערכות לקראת אירוע חירום אזרחי ולמניעה או לצמצום נזקים בעת התרחשותו של אירוע כאמור בתחום שהם מופקדים עליו לפי כל דין, ובהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.
(ג)באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), רשאי שוטר, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין ולצורך הטיפול באירוע, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות להלן, באישור קצין משטרה ובתוך פרק הזמן שקבע באישורו, או אם ניתנה הכרזה כאמור בסעיף 90ב, כל עוד ההכרזה כאמור בתוקף:
(1)להורות לגוף הצלה, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו לצורך מילוי תפקידו;
(2)להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע, כל הוראה סבירה;
(3)להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה;
(4)לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע.
(ד)אישור קצין משטרה להפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) יינתן ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת פגיעה חמורה בסביבה או לצמצום היקף אירוע החירום האזרחי או תוצאותיו ובלבד שלענין סעיף קטן (ג)(3), יינתן האישור רק אם שוכנע קצין המשטרה כי אין די בציוד או בחומר העומד לרשותו או לרשות גופי ההצלה, לפי הענין, וכי השימוש בציוד או בחומר הנדרש הוא חיוני ודחוף.
(2)קצין המשטרה רשאי לתת אישור כאמור בפסקה (1) בתוך פרק זמן שלא יעלה על יומיים לאחר היום שבו נודע למשטרת ישראל על קרות אירוע החירום האזרחי, ואם ניתנה הכרזה כאמור בסעיף 90ב, כל עוד ההכרזה בתוקף.
(ה)שוטר רשאי להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לצורך כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי סעיף קטן (ג).
(ו)באירוע חירום אזרחי, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שזיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח השוטר או ממלא תפקיד כאמור לדעת כי לא נמצא אדם במקום.
(2)שימוש בסמכויות לפי פסקה (1), ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן בטחוני או לשטח המוחזק בידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או עם הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (בפרק זה – המלמ״ב), לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.
(ז)באירוע חירום אזרחי, שסמכות ההכרזה עליו נתונה לראש הממשלה או לשר הביטחון, כאמור בסעיף 90ב(ב)(1), (2), (4)(ב) או (5), יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי פרק זה – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי פרק זה – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי פרק זה – לחייל, ויראו את האחריות לפי חוק זה כאילו הועברה לצה״ל לפי סעיף 90יב.
(ח)אחת לשנה יגיש השר לכנסת דיווח בדבר שימוש בסמכויות לפי סעיף זה בפרק זמן העולה על יומיים.
(ט)הוראה שניתנה לפי סעיף זה גוברת על צו גיוס לפי סעיפים 24 ו־25 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 10
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 24 → חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה #סעיף 24
- ו־25 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012 → חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה #סעיף 25
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), תהא משטרת ישראל אחראית לפיקוד ולשליטה בטיפול באירוע ויהיו לה הסמכויות כמפורט {{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}}, יהיו כל גוף הצלה וכל משרד ממשלתי או כל גוף אחר, מוסמכים ואחראים לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לשם היערכות לקראת אירוע חירום אזרחי ולמניעה או לצמצום נזקים בעת התרחשותו של אירוע כאמור בתחום שהם מופקדים עליו לפי כל דין, ובהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.
{{ח:תת|(ג)}} באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), רשאי שוטר, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין ולצורך הטיפול באירוע, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות להלן, באישור קצין משטרה ובתוך פרק הזמן שקבע באישורו, או אם ניתנה הכרזה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90ב|בסעיף 90ב}}, כל עוד ההכרזה כאמור בתוקף:
{{ח:תתת|(1)}} להורות לגוף הצלה, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו לצורך מילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע, כל הוראה סבירה;
{{ח:תתת|(3)}} להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה;
{{ח:תתת|(4)}} לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} אישור קצין משטרה להפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) יינתן ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת פגיעה חמורה בסביבה או לצמצום היקף אירוע החירום האזרחי או תוצאותיו ובלבד שלענין סעיף קטן (ג)(3), יינתן האישור רק אם שוכנע קצין המשטרה כי אין די בציוד או בחומר העומד לרשותו או לרשות גופי ההצלה, לפי הענין, וכי השימוש בציוד או בחומר הנדרש הוא חיוני ודחוף.
{{ח:תתת|(2)}} קצין המשטרה רשאי לתת אישור כאמור בפסקה (1) בתוך פרק זמן שלא יעלה על יומיים לאחר היום שבו נודע למשטרת ישראל על קרות אירוע החירום האזרחי, ואם ניתנה הכרזה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90ב|בסעיף 90ב}}, כל עוד ההכרזה בתוקף.
{{ח:תת|(ה)}} שוטר רשאי להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לצורך כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} באירוע חירום אזרחי, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שזיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח השוטר או ממלא תפקיד כאמור לדעת כי לא נמצא אדם במקום.
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בסמכויות לפי פסקה (1), ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן בטחוני או לשטח המוחזק בידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או עם הממונה על הביטחון במערכת הביטחון ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – המלמ״ב), לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ז)}} באירוע חירום אזרחי, שסמכות ההכרזה עליו נתונה לראש הממשלה או לשר הביטחון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90ב|בסעיף 90ב(ב)(1), (2), (4)(ב) או (5)}}, יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לחייל, ויראו את האחריות לפי חוק זה כאילו הועברה לצה״ל לפי {{ח:פנימי|סעיף 90יב|סעיף 90יב}}.
{{ח:תת|(ח)}} אחת לשנה יגיש השר לכנסת דיווח בדבר שימוש בסמכויות לפי סעיף זה בפרק זמן העולה על יומיים.
{{ח:תת|(ט)}} הוראה שניתנה לפי סעיף זה גוברת על צו גיוס לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 24|סעיפים 24}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 25|ו־25 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.90ההחזרת ציודתיקונים: תשס״ה, תשע״ח
(א)בסעיף זה ובסעיף 90ו –
”בעל ציוד“ – לגבי ציוד הרשום לפי דין – הבעל הרשום, ולגבי ציוד אחר – מי שהוכיח, בדרך שתיקבע בתקנות, כי הוא בעל הציוד;
”ציוד“ – לרבות חומר.
(ב)העמיד אדם ציוד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף 90ד(ג)(3), יוחזר הציוד למעט חומר שהתכלה למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע חירום אזרחי או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי המפקח הכללי להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפה של ההכרזה.
(ג)בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור בסעיף 90ו(ב).
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 90ו|ובסעיף 90ו}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל ציוד“ – לגבי ציוד הרשום לפי דין – הבעל הרשום, ולגבי ציוד אחר – מי שהוכיח, בדרך שתיקבע בתקנות, כי הוא בעל הציוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – לרבות חומר.
{{ח:תת|(ב)}} העמיד אדם ציוד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג)(3)}}, יוחזר הציוד למעט חומר שהתכלה למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע חירום אזרחי או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי המפקח הכללי להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפה של ההכרזה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90ו|בסעיף 90ו(ב)}}.90ופיצויים, דמי שימוש והחזר הוצאותתיקונים: תשס״ה
(א)לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף 90ד(ג)(3), יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.
(ב)השר, באישור שר האוצר, יתקין תקנות בענין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.
(ג)החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר גובהם תינתן בתוך 90 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.
(ד)לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד, שהועמד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי סעיף 90ד(ג), או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג)(3)}}, יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור שר האוצר, יתקין תקנות בענין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר גובהם תינתן בתוך 90 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד, שהועמד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג)}}, או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.90זהכרזה על תרגילתיקונים: תשס״ה, תשע״ח
(א)מפקד מחוז או מפקד מרחב (בפרק זה – מפקד המשטרה) רשאי להורות על קיומו של תרגיל, הכנה או אימון לקראת אירוע חירום אזרחי (בפרק זה – תרגיל); הורה כאמור, יודיע על כך לגוף ההצלה, שאמור לקחת חלק בתרגיל.
(ב)גוף הצלה, שקיבל הודעה כאמור, חייב להשתתף בתרגיל במועד ובמקום שנקבעו בהודעה.
(ג)המועדים לעריכת תרגילים ייקבעו בידי מפקד המשטרה בהתייעצות עם גופי ההצלה.
(ד)התרגילים ייערכו בהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפקד מחוז או מפקד מרחב ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – מפקד המשטרה) רשאי להורות על קיומו של תרגיל, הכנה או אימון לקראת אירוע חירום אזרחי ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – תרגיל); הורה כאמור, יודיע על כך לגוף ההצלה, שאמור לקחת חלק בתרגיל.
{{ח:תת|(ב)}} גוף הצלה, שקיבל הודעה כאמור, חייב להשתתף בתרגיל במועד ובמקום שנקבעו בהודעה.
{{ח:תת|(ג)}} המועדים לעריכת תרגילים ייקבעו בידי מפקד המשטרה בהתייעצות עם גופי ההצלה.
{{ח:תת|(ד)}} התרגילים ייערכו בהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.90חסמכויות בעת תרגילתיקונים: תשס״ה
(א)בעת תרגיל רשאי מפקד המשטרה על אף האמור בכל דין –
(1)להורות לגוף ההצלה לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו;
(2)להודיע לבעל עסק שהוא מפעל לחומרים מסוכנים, על קיומו של תרגיל הנוגע לעסק כאמור, ומשהודיע על כך חייב בעל העסק לאפשר שיתוף העובדים והציוד של העסק בתרגיל; בסעיף קטן זה, ”מפעל לחומרים מסוכנים“ – מקום שבו מאחסנים, מעבדים, מייצרים או עוסקים בדרך אחרת בחומר מסוכן, או בפסולת של חומר מסוכן, או שחומר מסוכן נוצר בו בתהליך העיבוד או הייצור.
(ב)בעת תרגיל, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ובלבד שהודעה על התרגיל תימסר זמן סביר מראש לבעלים או למחזיק במקום.
(ג)שימוש בסמכויות לפי סעיף זה, ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן ביטחוני או לשטח המוחזק על ידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או המלמ״ב, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעת תרגיל רשאי מפקד המשטרה על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לגוף ההצלה לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו;
{{ח:תתת|(2)}} להודיע לבעל עסק שהוא מפעל לחומרים מסוכנים, על קיומו של תרגיל הנוגע לעסק כאמור, ומשהודיע על כך חייב בעל העסק לאפשר שיתוף העובדים והציוד של העסק בתרגיל; בסעיף קטן זה, ”מפעל לחומרים מסוכנים“ – מקום שבו מאחסנים, מעבדים, מייצרים או עוסקים בדרך אחרת בחומר מסוכן, או בפסולת של חומר מסוכן, או שחומר מסוכן נוצר בו בתהליך העיבוד או הייצור.
{{ח:תת|(ב)}} בעת תרגיל, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ובלבד שהודעה על התרגיל תימסר זמן סביר מראש לבעלים או למחזיק במקום.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש בסמכויות לפי סעיף זה, ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן ביטחוני או לשטח המוחזק על ידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או המלמ״ב, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.90טעונשיןתיקונים: תשס״ה, תשע״ח
(א)המפר הוראה שניתנה בידי שוטר או חייל לפי סעיפים 90ד או 90ח, או המפריע לשוטר, לחייל או לאדם אחר הממלא תפקיד על פי דין בעת אירוע חירום אזרחי, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כאמור בעת תרגיל, דינו – מאסר שנה.
(ב)בעל עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, שעשה כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רישיון שניתן לפי החוק האמור, ויחולו עליו הוראות סעיף 14 לאותו חוק.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 → חוק רישוי עסקים
- החוק האמור → חוק רישוי עסקים
- סעיף 14 לאותו חוק → חוק רישוי עסקים #סעיף 14
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המפר הוראה שניתנה בידי שוטר או חייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיפים 90ד}} {{ח:פנימי|סעיף 90ח|או 90ח}}, או המפריע לשוטר, לחייל או לאדם אחר הממלא תפקיד על פי דין בעת אירוע חירום אזרחי, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כאמור בעת תרגיל, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל עסק טעון רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, שעשה כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 14|סעיף 14 לאותו חוק}}.90יחסינות דיונית וסייגים מאחריות בנזיקיןתיקונים: תשס״ה
(א)לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי פרק זה (בסעיף זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
(ב)בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות סעיפים 25 ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 25 → פקודת הנזיקין #סעיף 25
- ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין #סעיף 28
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} (בסעיף זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 28|ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.90יאסיוע צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחיתתיקונים: תשס״ה, תשע״ח
(א)צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית, כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, יסייעו למשטרת ישראל בטיפול באירוע חירום אזרחי, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור.
(ב)הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבעו שר הביטחון או הממשלה.
(ג)דין כוחות צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע למשטרת ישראל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, יסייעו למשטרת ישראל בטיפול באירוע חירום אזרחי, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבעו שר הביטחון או הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} דין כוחות צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע למשטרת ישראל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.90יבהעברת תפקיד לצה״לתיקונים: תשס״ה, תשע״א, תשע״ח
(א)בעת אירוע חירום אזרחי, לרבות אירוע צפוי, רשאי שר הביטחון לבקשת השר, או רשאי ראש הממשלה להורות לצה״ל למלא את תפקיד משטרת ישראל בפיקוד ובשליטה באירוע, כולו או מקצתו.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת אירוע כימי או ביולוגי, או בעת אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, רשאי שר הביטחון, בהתייעצות עם השר, להורות לצה״ל כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) תציין את התחומים ואת התקופה שבהם ימלא צה״ל את תפקיד משטרת ישראל כאמור; ניתנה הוראה כאמור, יקבע הרמטכ״ל קצין צה״ל לפקד על האירוע.
(ד)שר הביטחון לבקשת השר, או ראש הממשלה, רשאי להאריך את התקופה שצוינה בהוראה או לקצרה.
(ה)תוקפה של הוראה לפי סעיף זה יפקע בתום התקופה שנקבעה בה או בתום תוקפה של ההכרזה שניתנה לפי סעיף 90ב, לפי המוקדם.
(ו)משניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א) –
(1)תסייע משטרת ישראל לצה״ל בטיפול באירוע, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור; סיוע כאמור, יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר;
(2)דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף קטן זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה;
(3)לצורך מילוי תפקידו יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי פרק זה – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי פרק זה – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי פרק זה – לחייל.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעת אירוע חירום אזרחי, לרבות אירוע צפוי, רשאי שר הביטחון לבקשת השר, או רשאי ראש הממשלה להורות לצה״ל למלא את תפקיד משטרת ישראל בפיקוד ובשליטה באירוע, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת אירוע כימי או ביולוגי, או בעת אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, רשאי שר הביטחון, בהתייעצות עם השר, להורות לצה״ל כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) תציין את התחומים ואת התקופה שבהם ימלא צה״ל את תפקיד משטרת ישראל כאמור; ניתנה הוראה כאמור, יקבע הרמטכ״ל קצין צה״ל לפקד על האירוע.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון לבקשת השר, או ראש הממשלה, רשאי להאריך את התקופה שצוינה בהוראה או לקצרה.
{{ח:תת|(ה)}} תוקפה של הוראה לפי סעיף זה יפקע בתום התקופה שנקבעה בה או בתום תוקפה של ההכרזה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}}, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} משניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תסייע משטרת ישראל לצה״ל בטיפול באירוע, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור; סיוע כאמור, יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף קטן זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} לצורך מילוי תפקידו יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לחייל.90יגסמכות צה״ל לעריכת תרגילתיקונים: תשס״ה, תשע״ח
(א)הסמכויות הנתונות למפקד המשטרה ולשוטר לפי סעיפים 90ז ו־90ח יהיו נתונות למפקד צבאי ולחייל לצורך עריכת תרגיל, ולשם היערכות צה״ל לטיפול באירוע חירום אזרחי כאמור בפרק זה; לענין זה, ”מפקד צבאי“ – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא.
(ב)משטרת ישראל תסייע לצה״ל בעת תרגיל שהכריז מפקד צבאי בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר.
(ג)דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסמכויות הנתונות למפקד המשטרה ולשוטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ז|סעיפים 90ז}} {{ח:פנימי|סעיף 90ח|ו־90ח}} יהיו נתונות למפקד צבאי ולחייל לצורך עריכת תרגיל, ולשם היערכות צה״ל לטיפול באירוע חירום אזרחי כאמור {{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}}; לענין זה, ”מפקד צבאי“ – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ב)}} משטרת ישראל תסייע לצה״ל בעת תרגיל שהכריז מפקד צבאי בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.90ידפטור מפרסוםתיקונים: תשס״ה
מסר שר הביטחון או הרמטכ״ל, לפי הענין, הודעה בדבר שטח של מיתקן ביטחוני או שטח המוחזק על ידי צה״ל, תימסר ההודעה גם לידיעת האחראים על אותם שטחים; הודעה כאמור לא תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מסר שר הביטחון או הרמטכ״ל, לפי הענין, הודעה בדבר שטח של מיתקן ביטחוני או שטח המוחזק על ידי צה״ל, תימסר ההודעה גם לידיעת האחראים על אותם שטחים; הודעה כאמור לא תפורסם ברשומות.90טודין המדינהתיקונים: תשס״ה
לענין פרק זה, דין המדינה כדין כל אדם, למעט לענין ציוד ונכסים של צה״ל ושל הוועדה לאנרגיה אטומית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}}, דין המדינה כדין כל אדם, למעט לענין ציוד ונכסים של צה״ל ושל הוועדה לאנרגיה אטומית.90טזסייג לתחולהתיקונים: תשס״ה
הוראות פרק זה לא יחולו על אירועים שלגביהם חל חוק ההתגוננות האזרחית.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} לא יחולו על אירועים שלגביהם חל {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית}}.90יזמשכן הכנסת ורחבתו – הוראות מיוחדותתיקונים: תשס״ה, תשע״ח
בלי לגרוע מהוראות חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968 (בסעיף זה – חוק המשכן), הפעלת הסמכויות לפי פרק זה לגבי אירוע חירום אזרחי במשכן הכנסת או ברחבת הכנסת כהגדרתם בחוק המשכן, תהא לפי נוהל שיתוף פעולה, שייקבע בהסכמה בין קצין הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך, לבין המפקח הכללי או הרמטכ״ל, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968 → חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת
- בחוק המשכן → חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}} (בסעיף זה – חוק המשכן), הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} לגבי אירוע חירום אזרחי במשכן הכנסת או ברחבת הכנסת כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק המשכן}}, תהא לפי נוהל שיתוף פעולה, שייקבע בהסכמה בין קצין הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך, לבין המפקח הכללי או הרמטכ״ל, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.90יחשמירת דיניםתיקונים: תשס״ה
אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר או חייל לפי כל דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין באמור {{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} כדי לגרוע מסמכויות שוטר או חייל לפי כל דין.פרק שביעי: עבירות כלפי המשטרה
91פירוט העבירות
העושה אחת מאלה, רשאי שוטר לעצרו בלי פקודת מעצר, ודינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות:
(1)משתדל, על־ידי איומים, שוחד, מתנות או תמורה אחרת, להניע שוטר לעשות מעשה שאין מחובתו לעשותו או להימנע ממעשה שמחובתו לעשותו;
(2)ביודעין מעכב, קונה, מחליף, או מקבל מאת שוטר או עריק ממשטרת ישראל – נשק, מלבוש, ציוד או חגור שניתנו לשימוש המשטרה (לכל אלה ייקרא להלן בסעיף זה – ”רכוש המשטרה“);
(3)משדל או מפתה שוטר או עריק, או מי שמועסק על ידי שוטר או עריק, למכור, לסלק או להוציא מרשותו רכוש המשטרה;
(4)ביודעין מחזיק ברשותו רכוש המשטרה ואינו נותן הסבר מניח את הדעת כיצד הגיע אליו;
(5)מי שאינו שוטר והוא לובש מדים, מלבוש, ציוד או חגור הדומים לאלה המיועדים לשימוש במשטרת ישראל והעלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר;
(6)מי שאינו שוטר והוא מתחזה כשוטר ועושה מעשה או אומר אמרה העלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, רשאי שוטר לעצרו בלי פקודת מעצר, ודינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות:
{{ח:תת|(1)}} משתדל, על־ידי איומים, שוחד, מתנות או תמורה אחרת, להניע שוטר לעשות מעשה שאין מחובתו לעשותו או להימנע ממעשה שמחובתו לעשותו;
{{ח:תת|(2)}} ביודעין מעכב, קונה, מחליף, או מקבל מאת שוטר או עריק ממשטרת ישראל – נשק, מלבוש, ציוד או חגור שניתנו לשימוש המשטרה (לכל אלה ייקרא להלן בסעיף זה – ”רכוש המשטרה“);
{{ח:תת|(3)}} משדל או מפתה שוטר או עריק, או מי שמועסק על ידי שוטר או עריק, למכור, לסלק או להוציא מרשותו רכוש המשטרה;
{{ח:תת|(4)}} ביודעין מחזיק ברשותו רכוש המשטרה ואינו נותן הסבר מניח את הדעת כיצד הגיע אליו;
{{ח:תת|(5)}} מי שאינו שוטר והוא לובש מדים, מלבוש, ציוד או חגור הדומים לאלה המיועדים לשימוש במשטרת ישראל והעלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר;
{{ח:תת|(6)}} מי שאינו שוטר והוא מתחזה כשוטר ועושה מעשה או אומר אמרה העלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר.פרק שביעי 1: בירור קבילות שוטרים
91אתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91בתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91גתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91דתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91התיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91ותיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91זתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91חתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91טתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91יתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91יאתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91יבתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91יגתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91ידתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91טותיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91טזתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91יזתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}91יחתיקונים: תש״ם, תשס״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}פרק שמיני: משטרת ישראל בתפקידים צבאיים
92משטרת ישראל ככוח צבאי
(א)בעת מלחמה או בשעת חירום אחרת רשאי השר, בהסכמת הממשלה, להכריז כי משטרת ישראל, או חלק ממנה, תהיה כוח צבאי העשוי להיות מועסק בתפקידים צבאיים להגנת המדינה.
(ב)האכרזה תציין את התחומים ואת התקופה שבהם תועסק המשטרה או חלק ממנה כאמור.
(ג)שוטרים שהאכרזה חלה עליהם יחזיקו, בנוסף על דרגותיהם המשטרתיות לפי פקודה זו, בדרגות צבאיות כפי שיקבע השר בצו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעת מלחמה או בשעת חירום אחרת רשאי השר, בהסכמת הממשלה, להכריז כי משטרת ישראל, או חלק ממנה, תהיה כוח צבאי העשוי להיות מועסק בתפקידים צבאיים להגנת המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} האכרזה תציין את התחומים ואת התקופה שבהם תועסק המשטרה או חלק ממנה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שוטרים שהאכרזה חלה עליהם יחזיקו, בנוסף על דרגותיהם המשטרתיות לפי פקודה זו, בדרגות צבאיות כפי שיקבע השר בצו.93הנהלה ומשמעת של משטרה שהוכרזה ככוח צבאי
השר ושר הבטחון רשאים, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע תקנות בדבר הנהלתה ומשמעתה של משטרת ישראל או חלק ממנה שהוכרזו כאמור בסעיף 92, וכן להחיל עליהם את הוראות חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, כולן או מקצתן, בשינויים שייקבעו, והוראותיה של פקודה זו יוסיפו לחול עליהם בכפוף להוראות התקנות לפי סעיף זה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר ושר הבטחון רשאים, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע תקנות בדבר הנהלתה ומשמעתה של משטרת ישראל או חלק ממנה שהוכרזו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, וכן להחיל עליהם את הוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, כולן או מקצתן, בשינויים שייקבעו, והוראותיה של פקודה זו יוסיפו לחול עליהם בכפוף להוראות התקנות לפי סעיף זה.פרק תשיעי: הוראות שונות
93איחסים שאינם יחסי עובד ומעבידתיקונים: תשל״ב
(א)תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969.
(ב)בסעיף זה, ”שוטר“ – לרבות שוטר שלא מן המנין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969 → חוק בית הדין לעבודה #סעיף 24
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שוטר“ – לרבות שוטר שלא מן המנין.93באיסור התארגנותתיקונים: תשל״ט
(א)שוטר לא יהיה חבר בארגון שוטרים ולא יטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה.
(ב)עבירה על הוראת סעיף זה תיחשב כעבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת.
(ג)בסעיף זה –
”ארגון שוטרים“ – כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון המשטרה, ניהולה, המשטר, המשמעת ותנאי השירות של שוטרים או ייצוג של שוטר בנושאים אלה;
”תנאי שירות“ – לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שוטר לא יהיה חבר בארגון שוטרים ולא יטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה על הוראת סעיף זה תיחשב כעבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון שוטרים“ – כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון המשטרה, ניהולה, המשטר, המשמעת ותנאי השירות של שוטרים או ייצוג של שוטר בנושאים אלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי שירות“ – לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה.93גמועצה ציבוריתתיקונים: תשל״ט
השר רשאי להקים מועצה ציבורית אשר תייעץ לו בענינים הנוגעים לרווחתם של שוטרים; הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי להקים מועצה ציבורית אשר תייעץ לו בענינים הנוגעים לרווחתם של שוטרים; הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.94ביצוע ותקנותתיקונים: תשל״ג, תשל״ג־2, תשמ״ח, תשנ״ב, תשפ״ד־2
(א)השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה, ואולם תקנות לביצוע הוראות פרק שני1 יותקנו בהתאם להוראות סעיף 10כג(ב).
(ב)שר המשטרה ושר המשפטים ממונים על ביצוע פרק רביעי 2 והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 8
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המשטרה (מקום המגורים), 1936.
פורסמו תקנות קרן המשטרה הכללית.
פורסמו תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957.
פורסמו תקנות המשטרה (הענקת שפות), תשי״ח–1957.
פורסמו תקנות המשטרה (שכר הצטיינות), תשי״ח–1957.
פורסמו תקנות המשטרה (חופשה), תשל״א–1971.
פורסמו תקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע), תשל״ו–1975.
פורסמו תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה, ואולם תקנות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1}} יותקנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10כג|סעיף 10כג(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשטרה ושר המשפטים ממונים על ביצוע {{ח:פנימי|פרק 4-2|פרק רביעי 2}} והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (מקום המגורים)|תקנות המשטרה (מקום המגורים), 1936}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות קרן המשטרה הכללית|תקנות קרן המשטרה הכללית}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (גיוס)|תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (הענקת שפות)|תקנות המשטרה (הענקת שפות), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (שכר הצטיינות)|תקנות המשטרה (שכר הצטיינות), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (חופשה)|תקנות המשטרה (חופשה), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע)|תקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע), תשל״ו–1975}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996}}.}}94אתקנות באישור ועדה של הכנסתתיקונים: תשל״ט, תשפ״ב, תשפ״ג־2
ראה השר כי הדבר דרוש לשם פעולתה התקינה של המשטרה, רשאי הוא, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בענין ארגון המשטרה, ניהולה והמשטר והמשמעת בה, שיש בהן לאסור או להגביל –
(1)התראיינות שוטרים שלא בהתאם לפקודות הקבע של המשטרה;
(2)השתתפות של שוטרים באסיפות, בהפגנות ובתהלוכות;
(3)כל פעולה הנוגעת לארגון שוטרים כמשמעותו בסעיף 93ב.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראה השר כי הדבר דרוש לשם פעולתה התקינה של המשטרה, רשאי הוא, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בענין ארגון המשטרה, ניהולה והמשטר והמשמעת בה, שיש בהן לאסור או להגביל –
{{ח:תת|(1)}} התראיינות שוטרים שלא בהתאם לפקודות הקבע של המשטרה;
{{ח:תת|(2)}} השתתפות של שוטרים באסיפות, בהפגנות ובתהלוכות;
{{ח:תת|(3)}} כל פעולה הנוגעת לארגון שוטרים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 93ב|בסעיף 93ב}}.95תיקונים: תשמ״ח
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}96תחילה
תחילתו של נוסח חדש זה ביום א׳ בניסן תשל״א (27 במרס 1971).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח חדש זה ביום א׳ בניסן תשל״א (27 במרס 1971).תוספת ראשונה
כל עבירה למעט:
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל עבירה למעט:(1)
עבירה שעונשה מאסר שאינו עולה על שנה, אלא אם כן פרקליט המדינה והמפקח הכללי קבעו שהעבירה תיחקר בידי המחלקה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה שעונשה מאסר שאינו עולה על שנה, אלא אם כן פרקליט המדינה והמפקח הכללי קבעו שהעבירה תיחקר בידי המחלקה;(2)
עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 1 לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירת תעבורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת התעבורה}};(3)
עבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה, מוסמכת לחקור בה על פי דין;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה, מוסמכת לחקור בה על פי דין;(4)
עבירה שביצע שוטר ביחד עם אחר, ומנהל המחלקה, בהתייעצות עם ראש אגף החקירות במשטרה, קבע כי חלקו של השוטר בביצוע אותה עבירה – משני;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה שביצע שוטר ביחד עם אחר, ומנהל המחלקה, בהתייעצות עם ראש אגף החקירות במשטרה, קבע כי חלקו של השוטר בביצוע אותה עבירה – משני;(5)
עבירות הנובעות מאירועים מיוחדים שקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות הנובעות מאירועים מיוחדים שקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.תוספת שניה
תוספת שלישית
תפקידים לעניין בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף
חלק א׳
1
מועמד לתפקיד קצין בדרגת ניצב;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועמד לתפקיד קצין בדרגת ניצב;2
מועמד לתפקיד קצין בדרגת תת־ניצב כמפורט להלן:
א.חבר סגל הפיקוד הכללי;
ב.ראש יחידה ארצית;
ג.ראש חטיבה באגף המבצעים;
ד.ראש חטיבה באגף החקירות והמודיעין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועמד לתפקיד קצין בדרגת תת־ניצב כמפורט להלן:
{{ח:תת|א.}} חבר סגל הפיקוד הכללי;
{{ח:תת|ב.}} ראש יחידה ארצית;
{{ח:תת|ג.}} ראש חטיבה באגף המבצעים;
{{ח:תת|ד.}} ראש חטיבה באגף החקירות והמודיעין.חלק ב׳
1
קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב משנה ומעלה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב משנה ומעלה;2
מפקד תחנת משטרה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפקד תחנת משטרה;3
מפקד יחידה מרכזית (ימ״ר);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפקד יחידה מרכזית (ימ״ר);4
ראש מפלג ביחידה ארצית וביחידה מרכזית;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראש מפלג ביחידה ארצית וביחידה מרכזית;5
שוטר המשרת ביחידה המיועדת לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד כאמור בסעיף 24יב(א)(5).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוטר המשרת ביחידה המיועדת לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24יב|בסעיף 24יב(א)(5)}}.תוספת רביעית
עבירות פשע לעניין ההגדרה ”פשע חמור“
(1)
עבירות לפי סעיפים אלה בחוק העונשין, התשל״ז–1977: סעיפים 245(א), 287(ב) ו־346(א)(1), וסעיף 335(א) לעניין עבירה שנעברה לפי סעיף 334;
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
- סעיפים 245(א) → חוק העונשין #סעיף 245
- 287(ב) → חוק העונשין #סעיף 287
- ו־346(א)(1) → חוק העונשין #סעיף 346
- וסעיף 335(א) → חוק העונשין #סעיף 335
- סעיף 334 → חוק העונשין #סעיף 334
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי סעיפים אלה {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}: {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|סעיפים 245(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 287|287(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|ו־346(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|וסעיף 335(א)}} לעניין עבירה שנעברה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|סעיף 334}};(2)
סעיף 25 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, ובלבד שמתן האמצעים נעשה לביצוע מעשה טרור שהוא פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 25 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 → חוק המאבק בטרור #סעיף 25
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 25|סעיף 25 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}, ובלבד שמתן האמצעים נעשה לביצוע מעשה טרור שהוא פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר.תוספת חמישית
עבירות עוון
(1)תיקונים: תשפ״ה
עבירות לפי סעיפים אלה בחוק העונשין, התשל״ז–1977:
(א)סעיפים 143(ב), 144(א) עד (ב1), 244, 249, 257(2), 261(1), 273, 292, 304, 334, 338(א)(1), 340א(א), 346(ב), 348(ג), (ד1), (ד2) ו־(ה), 349(א) ו־(ב), 351(ד1), 377 רישה, 379, 380, 381(א), 382א(א), 409, 413ג רישה, 413ד(א), 413ו רישה, 413ז, 415 רישה ו־452;
(ב)סעיף 287(א), לעניין הוראות שניתנו לפי סימן ו׳ בפרק א׳ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, או לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה;
↗ חיצוניות: 32
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
- סעיפים 143(ב) → חוק העונשין #סעיף 143
- 144(א) עד (ב1) → חוק העונשין #סעיף 144
- 244 → חוק העונשין #סעיף 244
- 249 → חוק העונשין #סעיף 249
- 257(2) → חוק העונשין #סעיף 257
- 261(1) → חוק העונשין #סעיף 261
- 273 → חוק העונשין #סעיף 273
- 292 → חוק העונשין #סעיף 292
- 304 → חוק העונשין #סעיף 304
- 334 → חוק העונשין #סעיף 334
- 338(א)(1) → חוק העונשין #סעיף 338
- 340א(א) → חוק העונשין #סעיף 340א
- 346(ב) → חוק העונשין #סעיף 346
- 348(ג), (ד1), (ד2) ו־(ה) → חוק העונשין #סעיף 348
- 349(א) ו־(ב) → חוק העונשין #סעיף 349
- 351(ד1) → חוק העונשין #סעיף 351
- 377 רישה → חוק העונשין #סעיף 377
- 379 → חוק העונשין #סעיף 379
- 380 → חוק העונשין #סעיף 380
- 381(א) → חוק העונשין #סעיף 381
- 382א(א) → חוק העונשין #סעיף 382א
- 409 → חוק העונשין #סעיף 409
- 413ג רישה → חוק העונשין #סעיף 413ג
- 413ד(א) → חוק העונשין #סעיף 413ד
- 413ו רישה → חוק העונשין #סעיף 413ו
- 413ז → חוק העונשין #סעיף 413ז
- 415 רישה → חוק העונשין #סעיף 415
- ו־452 → חוק העונשין #סעיף 452
- סעיף 287(א) → חוק העונשין #סעיף 287
- סימן ו׳ בפרק א׳ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #פרק א סימן ו
- סעיף 57א לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 57א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי סעיפים אלה {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 143|סעיפים 143(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|144(א) עד (ב1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 249|249}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 257|257(2)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 261|261(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|273}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 292|292}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|304}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|334}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 338|338(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 340א|340א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(ג), (ד1), (ד2) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|349(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|351(ד1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|377 רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|380}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 381|381(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382א|382א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 409|409}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ג|413ג רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ד|413ד(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ו|413ו רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ז|413ז}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415 רישה}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 452|ו־452}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 287|סעיף 287(א)}}, לעניין הוראות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק א סימן ו|סימן ו׳ בפרק א׳ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|סעיף 57א לפקודת התעבורה}};(2)
עבירות לפי סעיפים אלה לפקודת התעבורה:
(א)סעיף 10, ובלבד שחלפו שנתיים לפחות מיום שפקע תוקפו של רישיון הנהיגה;
(ב)סעיפים 64, 64א(א) ו־67;
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
- סעיף 10 → פקודת התעבורה #סעיף 10
- סעיפים 64 → פקודת התעבורה #סעיף 64
- 64א(א) → פקודת התעבורה #סעיף 64א
- ו־67 → פקודת התעבורה #סעיף 67
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי סעיפים אלה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודת התעבורה}}:
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10}}, ובלבד שחלפו שנתיים לפחות מיום שפקע תוקפו של רישיון הנהיגה;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיפים 64}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|64א(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|ו־67}};(3)
עבירות לפי סעיפים 12א(ג)(1) ו־(ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 12א(ג)(1) ו־(ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 → חוק הכניסה לישראל #סעיף 12א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 12א|סעיפים 12א(ג)(1) ו־(ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}.תוספת שישית
חלק א׳: דיווח משטרת ישראל ליועץ המשפטי לממשלה
(1)
מספר המצלמות המיוחדות הנייחות ומספר המצלמות המיוחדות הניידות שהופעלו, וכן מספר המצלמות כאמור שהוסרו או שהפעלתן הופסקה בעקבות הבחינה האמורה בסעיף 10ט(ד), ובהתאם לפילוח שלהלן:
(א)סוג המצלמה המיוחדת הנייחת או סוג המצלמה המיוחדת הניידת;
(ב)לגבי מצלמה מיוחדת נייחת – המטרה שלשמה הוצבה והופעלה, ואם הוצבה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים;
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר המצלמות המיוחדות הנייחות ומספר המצלמות המיוחדות הניידות שהופעלו, וכן מספר המצלמות כאמור שהוסרו או שהפעלתן הופסקה בעקבות הבחינה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 10ט|בסעיף 10ט(ד)}}, ובהתאם לפילוח שלהלן:
{{ח:תת|(א)}} סוג המצלמה המיוחדת הנייחת או סוג המצלמה המיוחדת הניידת;
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מצלמה מיוחדת נייחת – המטרה שלשמה הוצבה והופעלה, ואם הוצבה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים;(2)
מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;(3)
מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;(4)
המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;(5)
מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות בסעיף 10יב(א), שאינן כלולות במטרות המנויות בסעיף 10ז(א);
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}}, שאינן כלולות במטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}};(6)
ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;(7)
מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם ופירוט הרשאות הגישה שלהם;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם ופירוט הרשאות הגישה שלהם;(8)
פרטים בדבר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי סעיף 10י;
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרטים בדבר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10י|סעיף 10י}};(9)
סוגי הכללות של התראות זמן אמת שהוגדרו במערכת צילום מיוחדת, ולגבי כל סוג הכללה כאמור – פרטים בדבר הליכי אישורו, פרק הזמן המרבי לתוקפו ומספר ההכללות מהסוג האמור שהוזנו בפועל במערכת הצילום המיוחדת, והכול בפילוח לפי סוג מערכת הצילום המיוחדת;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סוגי הכללות של התראות זמן אמת שהוגדרו במערכת צילום מיוחדת, ולגבי כל סוג הכללה כאמור – פרטים בדבר הליכי אישורו, פרק הזמן המרבי לתוקפו ומספר ההכללות מהסוג האמור שהוזנו בפועל במערכת הצילום המיוחדת, והכול בפילוח לפי סוג מערכת הצילום המיוחדת;(10)
מספר האישורים שניתנו לפי סעיף 10יב(ב) לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת סעיף 10יג(ג) ופירוט המטרות שלשמן ניתן כל אישור;
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר האישורים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10יב|סעיף 10יב(ב)}} לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 10יג|סעיף 10יג(ג)}} ופירוט המטרות שלשמן ניתן כל אישור;(11)
מאפייני כלי טכנולוגי הנמנה עם סוג מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בו שימוש על ידי משטרת ישראל, וכן עמידת מערכת צילום מיוחדת באמות המידה לעניין אמינותה, כפי שנקבעו בתקנות בהתאם לסעיף 10כג(א)(5);
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מאפייני כלי טכנולוגי הנמנה עם סוג מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בו שימוש על ידי משטרת ישראל, וכן עמידת מערכת צילום מיוחדת באמות המידה לעניין אמינותה, כפי שנקבעו בתקנות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 10כג|לסעיף 10כג(א)(5)}};(12)
פרטים בדבר אירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרטים בדבר אירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.חלק ב׳: דיווח גוף ציבורי ליועץ המשפטי לממשלה
(1)
גוף ציבורי המנוי בפרט (2) להגדרה ”גוף ציבורי“ – דיווח כאמור בפרטים (2), (4), (5), (7), (10) ו־(12) בחלק א׳ לתוספת זו;
↺ פנימיות: 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב פרט 10א|בפרט (2) להגדרה ”גוף ציבורי“}} – דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 2|בפרטים (2)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 4|(4)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 5|(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 7|(7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 12|ו־(12) בחלק א׳ לתוספת זו}};(2)
המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל – דיווח כאמור בפרטים (2), (4), (7), (10) ו־(12) – בחלק א׳ לתוספת זו;
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל – דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 2|בפרטים (2)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 4|(4)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 7|(7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 12|ו־(12) – בחלק א׳ לתוספת זו}};(3)
מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל – דיווח כאמור בפרטים (7), (10) ו־(12) בחלק א׳ לתוספת זו;
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל – דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 7|בפרטים (7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 12|ו־(12) בחלק א׳ לתוספת זו}};(4)
שירות הביטחון הכללי – דיווח כאמור בפרטים (7), (10) ו־(12) בחלק א׳ לתוספת זו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שירות הביטחון הכללי – דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 7|בפרטים (7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 12|ו־(12) בחלק א׳ לתוספת זו}}.